Sefer ha-Ikkarim

From Wikipedia, the free encyclopedia
Jump to: navigation, search

Sefer ha-Ikkarim ("Book of Principles") is a fifteenth-century work by rabbi Joseph Albo, a student of Crescas. It is an eclectic, popular work, whose central task is the exposition of the principles of Judaism. [1]

Contents[edit]

Agreeing with Simeon ben Joseph of Lunel (i.e.: Duran), Albo held that there are three basic principles (lkkarim) that are necessary for the divine law to exist:[2]

  1. the existence of God,
  2. the revelation of God,
  3. the reward and punishment of God.

From these three principles, Albo posited that there are eight derivative principles (shorashim):

  • From the existence of God:
    • God's unity
    • God's incorporeality
    • God's timelessness
    • God's perfection
  • From the revelation of God:
    • God's prophecy
    • God's prophet authentication
  • From the reward and punishment of God:
    • Individual providence.
    • God's omniscience

The denial of these principles, no less than the denial of the first three, makes one a heretic (kofer ba-ikkar). It is understood in Albo's work that there are three kinds of law: natural law, conventional law, and divine law. Natural law is the same for all persons, times, and places; conventional law is ordered by a wise judge in accord with reason; divine law is given by God through a prophet.

Besides dealing with the basic principles of Jewish faith, the book contains many other subjects and sayings.

In particular, its attitude toward meat eating is quoted. "When the torah was given to the jewish people, god prohibited some animals, which bring spiritual filth (Unclean animals). And the animals which were allowed, it is only for being necessary at those times. It is like wine; though it is allowed, the Bible calls one who avoid it (Nazirite), sacred".[3]

References[edit]

  1. ^ "The Present State of the Jews" by Lancelot Addison, 1676.
  2. ^ A passage from the book, section a, chapter 26, which contains the list of principles and derivative principles: "מספר העיקרים לדת האלוהית הם שלושה שהם: מציאות השם, ותורה מן השמים, ושכר ועונש... והשורשים שהם תחת עיקר מציאות השם... הם: האחדות, וסילוק הגשמות, ושאין לו יתברך יחס עם הזמן, ושהוא מסולק מן החסרונות, ותחת תורה מן השמים הם: הנבואה, ושליחות השליח ותחת השכר והעונש הם: ידיעת השם, וההשגחה לשכר ועונש, אם בעולם הזה ואם בעולם הבא, בין שיהיה רוחני בין שיהיה גשמי. ...וביאת המשיח ותחיית המתים כולם נכנסים באמונת השכר והעונש על הדרך שראוי שיאמינהו כל בעל תורת משה." The relevant page in the online edition of the book
  3. ^ Seffer HaIkkarim, section 3, chapter 15, translated from the following hebrew paragraph: כשנתנה תורה לישראל, שכבר נמחה זה הדעת מן העולם, אסר להם קצת הבעלי חיים המולידים עובי ועכירות בנפש. ואפילו מה שהתיר להם, לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך. הנה גילו בפירוש, שאכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח, ועל כן נאסר בתחילת היצירה עם היותו מזון טוב, לסיבה שזכרנו בתחילת הפרק. כמו שהיין, אף על פי שהוא מזון טוב ומותר לאדם, יקרא הכתוב את הנזיר הפורש ממנו קדוש. The relevant page in the online edition

External links[edit]