שגרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנשים נחים על ספסלים בתל אביב.
שיגרת ילדים קוראים חוברות בלאוס.

שגרה היא סדר הפעילות הקבוע של ארגון או אדם, להבדיל מסדר הפעילות במצב חירום, ובמצבי זמניים כגון התארגנות.

יש מי ששגרת יומו קבועה יחסית - שעות קבועות להשכמה ולשינה, לאכילה, לעבודה, למנוחה ולבילוי, ויש מי ששגרת יומו קבועה פחות, אך עדיין יש בה מרכיבים קבועים. בנוסף לשגרת ימי החול מתקיימת גם שגרת ימי המנוחה השבועית, השונה משגרת ימי החול.

התנהלות החברה בתנאי שגרה רגילה יוצרת פעילויות והתרחשויות אשר מתאימות לדפוסים וסטטיסטיקות שונים. דפוסים אלו יכולים להיות צפויים במידה רבה בהתאם לשעות היום, לימי השבוע, סופי שבוע וחגים, ולנטייה עונתית. דוגמאות לכך הן, השימוש במעלית בבניין משותף או ברב-קומות; צריכת המים, החשמל והעומס על שירותי טלקום; עומס תנועה בכבישים, כמות הקונים בחנות או מרכז קניות. תכנון של מערכות וארגונים להתנהלות בתנאי שגרה מאפשרת לרוב ניצול יעיל של משאבים מחד, ומאידך דורשת יכולת התמודדות עם מצבים בהם השגרה מופרת ונדרשת פעילות שונה מהרגיל.

שגרה בגופי ביטחון והצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחידה צבאית, שגרה היא פעילות היחידה בזמן שאינה נלחמת, פעילות הכוללת אימונים, הצטיידות, מנוחה וכדומה. פעילות שגרה זו מופרת כאשר אירוע מסוים, ביוזמת האויב או ביוזמת היחידה, מצריך פעילות מלחמתית של היחידה. עם סיום האירוע מתקיימת חזרה לשגרה (חזל"ש).

בגופי הצלה למיניהם, כגון מכבי אש או מגן דוד אדום, יציאה מהשגרה מתרחשת כאשר הם מוזעקים לפעולת הצלה, שלקראתה נערכו בזמן השגרה.

כחלק מההיערכות לחירום מוגדרים למתקנים שימושים נפרדים או נוהלים נפרדים לשגרה ולחירום. דוגמאות: