אברהם רגלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם רגלסון
Abraham Regelson
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה אוקטובר 1896
הלוסק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 1981 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט בן-הנגר, עוקצי-צדק, נ. מהרבא, סידרופל, אמריה בן-אוני עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש, עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם רגלסוןיידיש: אברהם רעגעלסאָן; ה'תרנ"ז, אוקטובר 1896, בהלוסק, בלארוסה'תשמ"א, 28 באוגוסט 1981, בנווה מונוסון) היה משורר עברי, סופר, סופר ילדים, מתרגם ועורך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגלסון היגר כילד עם משפחתו לארצות הברית כשהיה בן 9. למד ב"חדר" בניו יורק, ובבתי-ספר עירוניים. לא השלים לימודים פורמליים אך היה אוטודידקט, שבילה שעות רבות בספריות. התפרנס כספרן ומורה לעברית תחילה, והחל לפרסם שירים, אגדות ותרגומים בכתבי עת עבריים שונים בארצות הברית ובארץ. עלה לארץ בפעם הראשונה בשנת 1933, התקבל למערכת העיתון היומי "דבר", ואף היה בין מייסדי המוסף לילדים "דבר לילדים", שם הופיע לראשונה, בפרקים שבועיים, ספרו לילדים הקלאסי והאהוב "מסע הבובות לארץ-ישראל". אחרי שלוש שנים חזר לארצות הברית עם משפחתו, עקב מחלת המלריה שסיכנה את חיי שניים מילדיו, ולאחר ששכל תינוק (לזכרו פרסם ב"דבר לילדים" את שירו ביאליק ואחי הקטן). בניו יורק התפרנס בכתיבה בעיתונות ביידיש, והמשיך להוציא לאור את כתביו בעברית בשתי הארצות.

שנה לאחר הקמת המדינה, בשנת 1949 חזר לארץ. עבד בהוצאת "עם עובד", והשתתף במערכת העיתון היומי "על המשמר" בו היה לו מדור קבוע. בשנת 1964 זכה בפרס ברנר[1], ב-1972 היה חתן פרס ביאליק על יצירתו הספרותית, ובשנת 1976 זכה בפרס ניומן מטעם המחלקה לעברית של אוניברסיטת ניו יורק על תרומתו לספרות העברית.

יצירותיו של אברהם רגלסון נפתחו בשנת 2003 לקהל קוראי האינטרנט באורח חופשי באתר פרויקט בן-יהודה. וכן הוקם לזכרו אתר שבו ניתן למצוא את פרטי חייו ויצירתו ומאמרים על כתיבתו.

ספר ובו מאות משיריו המקוריים העבריים (אורכב 04.09.2016 בארכיון Wayback Machine) פורסם בשנת 2013 (תשע"ד) במוסד ביאליק.

ספר נוסף, ובו מאות תרגומים ("עברורים" בלשונו) מן השירה האנגלית, האמריקנית והאידישאית, יפורסם בעתיד בהוצאה זו.

שמות עט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגלסון פרסם גם בשמות העט הבאים: בן-הנגר, סידרופל, נ. מהרבא, עוקצי-צדק, אמריה בן-אוני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם אפשטיין, אברהם רגלסון - המשורר, בספרו "סופרים עברים באמריקה", תל אביב: הוצאת דביר, תשי״ג, כרך א׳, עמ׳ 142–163.
  • ש"י פנואלי, שירת אברהם רגלסון. בספרו "חוליות בספרות העברית החדשה", תל אביב: דביר, תשי״ג, עמ׳ 54–60.
  • ישראל זמורה, אברהם רגלסון, ב-"דבר", 26 באוקטובר 1956.
  • ישעיהו קורן, שירת אברהם רגלסון, ב-"למרחב", 21 באוגוסט 1964.
  • חיים שוהם, שירה הגותית העגונה במיתוס, ב-"הבקר", 2 באוקטובר 1964.
  • שמעון הלקין, בציצית ראשו, ב-"מאזנים" טבת תשל"א, ע' 122–124.
  • יעקב רבי, משורר הדברים והמעשים, ב-"מעריב", 24 נובמבר 1972⁩.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוענק פרס ברנר, על המשמר, 30 באוקטובר 1964


הקודם:
אמיר גלבע
פרס ביאליק לספרות יפה
1972
הבא:
אהרן מגד, אברהם קריב
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.