אלכסנדר דושקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר דושקין
לידה 1890 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1976 (בגיל 86 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר מרדכי דוּשְקִין (Dushkin;‏ 21 באוגוסט 1890, סובאלק2 ביוני 1976, ירושלים) היה מחנך עברי, מורה לחינוך והוגה דעות חינוכי. חתן פרס ישראל לחינוך לשנת תשכ"ח (1968).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר מרדכי דושקין נולד לזאב ומרים דושקין בסובאלק שבפולין (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית), וכשהיה בן 11, היגר עם משפחתו לארצות הברית. ב-1911 סיים לימודי תואר ראשון בסיטי קולג' של ניו יורק, ב-1913 קיבל תואר שני מאוניברסיטת קולומביה, וב-1914 סיים את לימודיו בסמינר למורים של בית המדרש לרבנים באמריקה. ב-1918 הוכתר בתואר דוקטור בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת קולומביה, על עבודה בנושא "החינוך היהודי בעיר ניו יורק".

בשנת 1919 הגיע לארץ ישראל, לימד מאז ועד 1921 בבית המדרש למורים בירושלים והיה המפקח הראשון על בתי הספר ביישוב מטעם שלטונות המנדט.[1]

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל. ב-1935 ייסד את החוג לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן שב לארצות הברית, והיה ממארגני החינוך היהודי בשיקגו.

בשנת תרצ"ה-1935 ייסד אלכסנדר דושקין יחד עם אליעזר ריגר ובן-ציון דינור את בית הספר התיכון השש-שנתי בבית הכרם בירושלים, (כיום: בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים - ליד"ה) מוסד ששמש גם כבית ספר לדוגמה שסייע בהכשרתם של פרחי הוראה מהאוניברסיטה העברית. דושקין היה מנהלו הראשון.

טקס באקדמיה למוסיקה בירושלים (1950). משמאל: יוסף טל, אלכסנדר דושקין, פרנק פלג, משה זמורה, תלמה ילין

לאחר קום המדינה עמד דושקין בראש הוועדה לרפורמה ושינוי ארגון ההוראה באוניברסיטה. הוא זכה בפרס ישראל לחינוך, בשנת תשכ"ח-1968. בשנת 1973 זכה בתואר יקיר ירושלים.

היה נשוי ליוליה לבית ארונסון (1895-1975). לשניים נולדו שתי בנות: כנרת (1922-2005 ;נישאה בארה"ב לוולטר ג'וזף גנסלר, כימאי), ופרופ' אבימה לומברד (1926-2008), חלוצה בתחום החינוך. אחיו הצעיר, שמואל דושקין, היה כנר נודע.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוסדות החנוך: בשנות תרע"ט-תרפ"א: רשימה סטטיסטית, סודרה על ידי א"מ דושקין, יפו, 1921.
  • החינוך היהודי בתפוצות - בעיית המורים, אלכסנדר מ’ דושקין, ירושלים, 1968.
  • Living bridges, memoirs of an educator, Dushkin, Alexander M., Jerusalem: Keter Publishing House 1975

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'דושקין, אלכסנדר מרדכי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 158–159. (הספר בקטלוג ULI)
  • יעקב עירם, הלכה ומעשה בחינוך היהודי – דרכו של אלכסנדר מ' דושקין בחינוך היהודי בארה״ב ובישראל, תל אביב: צ'ריקובר, תשל"ז-1977.
  • יעקב עירם, "לדמותו של אלכסנדר מ. דושקין בחינוך", הדאר, נ"א, תשל"ב-1972.
  • יעקב כ"ץ (בעריכת מ' שפירא), הרהורים על מגמה יהדותית. הלכה ומעשה בחינוך התיכון: קובץ מאמרים מוקדשים לבעיות בית הספר התיכון היהודי העיוני, מוגש לפרופ' א"מ דושקין, ירושלים: תשכ"ב-1962.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר דושקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "דושקין, אלכסנדר", בתוך: יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר (עורכים), לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799, 1983, עמ' 151.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.