אלכסנדר פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר פורד
Aleksander Ford
לידה 24 בנובמבר 1908
קייב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 4 באפריל 1980 (בגיל 71)
נייפלס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mosze Lifszyc עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין, ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלכסנדר פורד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית יום העצמאות ה-10 של פולין העממית (1955)
  • מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (6 ביולי 1954)
  • מסדר נס העבודה, דרגה 2 (22 ביולי 1949)
  • צלב ההצטיינות המוזהב (22 בינואר 1946)
  • מדליית כסף להצטיינות בשדה התהילה
  • מסדר צלב גרונוולד, דרגה 3
  • מסדר נס העבודה, דרגה ראשונה
  • אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה
  • צלב הגבורה
  • מדליית המלחמה 1939-1945
  • קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר פורדפולנית: Aleksander Ford; ‏24 בנובמבר 19084 באפריל 1980) היה במאי קולנוע יהודי-פולני, מאבות הסרט הפולני. ידוע גם בהסרטת אחד מראשוני הסרטים בארץ ישראל, "צבר", בשנת 1932. פורד שיחק תפקיד מפתח בהקמת תעשיית הקולנוע הפולנית ובהקניית מוניטין בינלאומי לקולנוע הפולני. תלמידו המובהק הוא הבמאי הפולני המפורסם אנדז'יי ויידה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוכב של פורד ב"שדרת הכוכבים" בלודז'

נולד בשם משה ליפשיץ (בפולנית: Mosze Lifszyc) בעיר קייב, אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא למד תולדות האמנות באוניברסיטת ורשה ובמהלך לימודיו יצר סרטי ראינוע קצרים במשך כשנה, בשנת 1929. את סרטו הראשון באורך מלא "הקמע" יצר פורד בשנת 1930. בשנת 1932 יצר את "לגיון הרחוב" סרטו המדבר הראשון.

בשנת 1932 הוזמן פורד לארץ ישראל על ידי המפיק זאב מרקביץ' על מנת ליצור סרט מחיי החלוצים. הסרט, "צבר" שמו, תיאר קבוצת חלוצים המחפשים מים במדבר, ומתעמתים עם קבוצת ערבים. בסרט שיחקו מיטב שחקני התיאטרון בארץ - פסח בר-אדון, יהושע ברטונוב, שמעון פינקל, רפאל קלצ'קין, אהרן מסקין, חנה רובינא, מאיר תאומי, דוד דוידוב, ריטה גולדברג, אברהם נחתומי ושמעון רפאלי. "צבר" מעולם לא הוצג בארץ ישראל. במקומות בהם הוצג מחוץ לישראל ספג ביקורת חריפה. הסרט הציג את המאבק בין היהודים והערבים בדומה לאופן בו הוצגו המאבקים בין המתיישבים האמריקנים והאינדיאנים במערבונים, והביקורת טענה כי הוא זר לארץ ולרוחה. הסרט היה אחד מחמישה סרטים עלילתיים באורך מלא שהופקו בארץ במהלך כל שנות ה-30, אם כי לא ניתן לראות בו משום קולנוע ישראלי שכן מימונו היה זר, וייצורו הטכני בוצע במעבדות בוורשה. ב-1936 יצר את סרטו "מיר קומען אן" (אנו באים), סרט דובר יידיש המתאר את סנטוריום מדם שהיה מוסד חינוכי של תנועת הבונד בפולין בין מלחמות העולם. הסרט מתאר את קורותיהם של ילדים אחדים המגיעים מהעיר הגדולה כדי להתרפא בסנטוריום ומספר סיפור של מעבר מחברה מסורתית ותחלואיה אל חברה צעירה ומודרנית. ברוח הבונד הסרט מציע את האלטרנטיבה המודרנית הזאת ביידיש וברוח סוציאליסטית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט פורד לברית המועצות והקים יחידת הסרטה עבור אוגדת חיל הרגלים הראשונה של תדאוש קושצ'יושקו, (שהפכה מאוחר יותר לצבא הפולני, Ludowe Wojsko Polskie) שפעל שם. לאחר המלחמה עמד פורד בראש החברה הממשלתית "פילם פולסקי", והחזיק בעמדת מפתח בתעשיית הסרטים הפולנית. פורד בנה מחדש את התשתית הקולנועית שנהרסה בשנות המלחמה, וזאת בצוותא עם חבורה מסורה של אנשי קולנוע קומוניסטים. בזכרונותיו, כתב רומן פולנסקי על חבורה זו: "היא כללה כמה אנשים מוכשרים באופן יוצא מן הכלל, במיוחד אלכסנדר פורד, חבר מפלגה ותיק, וסטליניסט אורתודוקסי. בעל העוצמה האמיתית בתקופה שלאחר המלחמה היה פורד עצמו, אשר יצר אימפריית קולנוע קטנה משל עצמו".

פורד השתמש בסרטיו על מנת להביע אי שביעות רצון מהמשטר בפולין ולחשוף את ההשפעה של המשטר על היהודים והעניים, כבסרטו התיעודי משנת 1958 "היום השמיני בשבוע", אשר נאסר להקרנה בפולין. הסרט הידוע ביותר שלו בפולין הוא סרטו העלילתי "האבירים הטבטונים" משנת 1960 המבוסס על ספרו של הנריק סנקביץ'. פורד המשיך בעשיית סרטים בפולין עד אשר עליית האנטישמיות לקראת סוף שנות ה-60, כאשר נאסרה עליו כל פעילות קולנועית. עקב כך עזב את פולין ב-1968. לאחר שנת 1969 נמחק שמו מכל הפרסומים הפולנים העוסקים ביצירה הקולנועית ובהיסטוריה של הקולנוע הפולני. הזכרת שמו נאסרה. בתחילה חי פורד שנתיים בישראל, ניסה לשווא להשתלב בעשייה המקומית, ולאחר מכן עזב לדנמרק ולבסוף השתקע בארצות הברית. ב-1973 יצר את סרט העוסק בגולאגים הסובייטים ומבוסס על הספר "המעגל הראשון" של אלכסנדר סולז'ניצין. הסרט היה הפקה משותפת דנית-שוודית ונכשל גם כלכלית וגם בעיני המבקרים. סרטו האחרון "קורצ'ק והילדים" (1975) על חיי יאנוש קורצ'ק הוא הפקה גרמנית-ישראלית דוברת אנגלית בשיתוף שחקנים ישראלים כאורנה פורת ואפרת לביא. בתפקיד הראשי הופיע השחקן הבריטי ליאו גאן.

פורד שם קץ לחייו בבית מלון בפלורידה בשנת 1980.

שמו מונצח ב"שדרת הכוכבים" בלודז'.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורד היה נשוי פעמיים. לו ולאשתו הראשונה, אולגה מינסק, נולד הבן אלכסנדר. נישא בארצות הברית לאלאנור גריזוולד, שהייתה צעירה ממנו ב-30 שנה. עם אשתו השנייה היו לו שתי בנות - קונסטנס וג'סטין, ובן - רומן. בנו אלכסנדר נולד בסתיו 1944 היה שחקן במקצועו, נפטר ב-2012 ונטמן בלודז'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר פורד בוויקישיתוף
  • אלכסנדר פורד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • אלכסנדר פורד, באתר AllMovie (באנגלית)
  • אלכסנדר פורד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
  • ביוגרפיה של אלכסנדר פורד, מתוך פורטל השטעטל הווירטואלי (בפולנית)
  • מימי אש, אלכסנדר פורד - על הבמאי ויצירתו, "זיקה" - העיתון המקוון להוראת השואה, גיליון 21, יד ושם
  • אסף טל, לעבענס-קונסט - אמנות החיים - על הסרט מיר קומען אָָן, "זיקה" - העיתון המקוון להוראת השואה, גיליון 21, יד ושם
  • סרטונים המכביה הראשונה, 1932, מערוץ ה-YouTube של יעקב גרוס. הסרטה בידי צוות פולני, הבמאי אלכסנדר פורד
  • Leaman, Oliver (2001). Companion encyclopedia of Middle Eastern and North African film. Routledge. p. 316.