מריה, דוכסית וירטמברג
 | |||||
| לידה |
17 בספטמבר 1799 קובורג, דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 1860 (בגיל 61) גותה, דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה | ||||
| שם מלא | אנטוינטה פרדריקה אוגוסטה מריה אנה | ||||
| מדינה |
ממלכת וירטמברג | ||||
| בן או בת זוג |
ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה (23 בדצמבר 1832–29 בינואר 1844) | ||||
| שושלת בית וירטמברג | |||||
| |||||
  | |||||
מריה, דוכסית וירטמברג (17 בספטמבר 1799 – 24 בספטמבר 1860) הייתה בתם של אלכסנדר, דוכס וירטמברג ואשתו אנטוינטה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד. היא הייתה דוכסית סקסוניה-קובורג-גותה משנת 1832 עד 1844 כאשתו השנייה של ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה. היא הייתה אמו החורגת של אלברט, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה, בן זוגה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.
ראשית חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריה נולדה ב-17 בספטמבר 1799, בתם הבכורה של אלכסנדר, דוכס וירטמברג (1771–1833) ואשתו אנטוינטה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד. היו לה שני אחים צעירים יותר ששרדו, הדוכס אלכסנדר והדוכס ארנסט. ממלכת וירטמברג, כפי שהייתה ידועה משנת 1806 ואילך, הייתה ישות בולטת בגרמניה עם קשרים למשפחות המלוכה הבריטיות והרוסיות.
מריה גדלה בשלוס פנטאיסי בביירוית. מכיוון שאביה היה גנרל בצבא הרוסי, ומאוחר יותר מושל בלארוס, מריה חיה בין 1802 ל-1832 בג'לגבה (לטביה של ימינו) ובארמון סנט פטרסבורג.
נישואין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקובורג ב-23 בדצמבר 1832 הפכה מריה לאשתו השנייה של ארנסט הראשון, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה בן ה-48, דוכס סקסה-קובורג וגותה. ארנסט היה להוט למצוא כלה חדשה לאחר מותה של אשתו הראשונה, לואיזה, נסיכת סקסוניה-גותה-אלטנבורג. בעוד ארנסט חיפש בתחילה אישה במעמד גבוה, הוא גילה שגילו והמוניטין הלקוי הגבילו את בחירותיו. הוא הסתפק במריה, שהייתה בת שלושים ושלוש ואחייניתו. מריה הייתה בתה של אנטוינטה, אחותו של ארנסט.
כתוצאה מנישואין אלו, מריה הפכה לאמו החורגת של ארנסט השני, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה ואלברט, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה, בעלה העתידי של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת. מריה הייתה למעשה גם בת דודתם הראשונה. היא שמרה על מערכת יחסים מאושרת עד מותה עם שני בניה החורגים, והפכה לסנדקית של ויקטוריה ובנו הראשון של אלברט, אלברט אדוארד, (המלך אדוארד השביעי) בשנת 1841.
ההיסטוריונית ג'יליאן גיל מתארת את מריה כ"גברת חמורה ומלנכולית". למריה ולארנסט לא היו ילדים, והשניים נפרדו במהרה זו מזה, וחיו בעיקר באחוזות נפרדות. עד 1843 מריה אימצה ילד, אם כי אלברט הזהיר אותה להימנע מלתת לו שאיפות חסרות תקווה לתואר מלכותי.
בעוד שאלברט כינה אותה "אמא יקרה" במכתביו אליה, מריה בחרה שלא להשתתף בכמה אירועים חשובים בחייהם של בניה החורגים, כגון הכתרתה של המלכה ויקטוריה. אלברט ומריה שמרו על התכתבות לאורך חייהם, אשר סייעה להיסטוריונים להבין טוב יותר את מערכת היחסים שלהם.
מריה התעניינה בספרות, מוזיקה, תיאטרון ואמנות. לנדסתאטר קובורג החדשה נפתחה ביום הולדתה ה-41. משנת 1842 ביקר אותה פרנץ ליסט לעיתים קרובות. בשנת 1836 קיבלה על עצמה את ניהול מכון גות'ר מארין, מוסד חינוכי פרטי לבנות. ב-3 במאי 1842 היא תרמה 2,000 תלרים להקמת מקלט לילדים קטנים בקובורג, שעוצב על פי מודל של מכון דומה בבירה גותה. "Marienschulstiftung" (קרן בית הספר מריה) החלה לפעול באותה שנה ומאז היא מפעילה גן ילדים, ומאוחר יותר גם "Kinderkrippe" (לילדים קטנים יותר), כקרן עצמאית. המוסד שוכן מאז 1869 בבניין שבבעלות מריה, "פארק 1", בקובורג.
אלמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארנסט הראשון נפטר בשנת 1844, והדוכסית האלמנה בחרה כמגוריה את שלוס ריינהרדסברון, שלוס פרידריכשטאל ושלוס פרידנשטיין, כולם בגותה. היא בחרה לחזור לקובורג בעיקר כדי להיפגש עם קרובי משפחתה האנגלים המבקרים. מריה מתה בשלוס פרידנשטיין ב-24 בספטמבר 1860, שנה לפני מותו של אלברט. היא קבורה במאוזוליאום הדוקל של פרידהוף אם גלוקנברג בקובורג.
