פרדיננד פון קלר

פרדיננד פון קלר
Ferdinand Keller
לידה	5 באוגוסט 1842; קרלסרוהה, הדוכסות הגדולה של באדן
פטירה	8 ביולי 1922 (בגיל 79); באדן-באדן, רפובליקת ויימאר
מקום לימודים	האקדמיה לאמנויות של קרלוסהה
זרם באמנות	סימבוליזם
הושפע על ידי	וילהלם שירמר, לודוויג דה קודר

פרדיננד פון קלר (בגרמנית: Ferdinand von Keller‏; 5 באוגוסט 1842 – 8 ביולי 1922) היה צייר ז'אנר וצייר היסטוריה גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בקרלסרוהה למשפחתו של מהנדס אזרחי. בשנת 1857, כשהיה בן חמש עשרה, קיבל אביו חוזה לתכנון גשרים, כבישים וסכרים בברזיל. פרדיננד ואחיו פרנץ הצטרפו אליו לנסיעה.^[1] במהלך שהות של ארבע שנים הוא הצליח ללמד את עצמו ציור על ידי רישום הנוף הטרופי. זמן קצר לאחר שובם הוא נרשם לאקדמיה הממלכתית לאמנויות יפות בקרלסרוהה, שם למד אצל יוהאן וילהלם שירמר, לשעבר מנהל האקדמיה.^[2] לאחר מותו של שירמר, למד אצל לודוויג דה קודה.

עם זאת, הוא לא היה מרוצה מהאקדמיה ולקח שיעורים פרטיים בסטודיו של הנס קנון. בעקבות זאת, בשנת 1866 וב־1867, ערך טיול לימוד לשווייץ וצרפת. את ההכרה הראשונה שלו הוא השיג בציורו "מותו של פיליפ השני" בתערוכה הבינלאומית בפריז. בשנים 1867–1869 התגורר ברומא, שם הכיר את אנסלם פויירבך וחלק עמו סטודיו משותף.

בשנת 1870 הוא הפך למורה לציור פורטרטים והיסטוריה באקדמיה בקרלסרוהה ומונה לפרופסור בשנת 1873. בשנים 1880 עד 1913 שימש כמנהל.

בנוסף לציוריו הקבועים, הוא סיפק קישוטים דקורטיביים ותפאורות לתיאטרון הלאומי של באדן בקרלסרוהה ולזמפר-אופרה בדרזדן. הקישוטים שלו לאולם המלך קרל במוזיאון הממלכתי של וירטמברג מצאו חן בעיני המלך עד שהעניק לקלר תואר אצולה.

פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן, הזמין אותו לצייר את "ההיסטוריה של באדן", המוצגת כעת ב"סטטליך-קונסטללה" באדן-באדן. בקנה מידה קטן יותר, התחריטים שלו שימשו לאיור בספרים רבים.

הוא נפטר בשנת 1922 בבאדן-באדן.

רחוב בקרלסרוהה נקרא על שמו בשנת 1964.^[3]