קאופרינג

**קאופרינג**
**Kaufering**
	סמל קאופרינג סמל קאופרינג
מדינה	גרמניה
מדינה	בוואריה
שטח	17.68 קמ"ר
גובה	585 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	10,388 (31 בדצמבר 2022)
קואורדינטות	48°05′00″N 10°53′00″E / 48.083333333333°N 10.883333333333°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.kaufering.de
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני קאופרינג

קאופרינג (בגרמנית: Kaufering) היא עירייה במחוז לנדסברג בבוואריה שבגרמניה. היא שוכנת על נהר לך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות העתיקים ביותר הדנים בקאופרינג הם מהמאה ה-6. באותה תקופה התקדמו שבטים גרמאניים לדרום גרמניה והקימו את העיירה על הלך. הבכור בשבט נקרא כנראה Kufo, והסיום -ing של השם מציין את המקור הגרמני. עם הזמן צצו שמות המקומות Kiviringin, Kiviringen, Chuferingen, Kuferingen ו-Kofringen.

האזכור המתועד הראשון של העיירה קאופרינג מתוארך לשנת 1033. באותה תקופה רכש המנזר הבנדיקטיני Benediktbeuern אחוזה בעיירה.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים הייתה קאופרינג בבעלות בית ולף. הדוכס הבווארי ולף החמישי מת בשנת 1120 בטירת קאופרינג, שאורוותיה ליד הכנסייה. נציג המשפחה, היינריך האריה, שהקים את מינכן והרס את גשר פרייזינגר איסר, העביר את תוואי הזלצשטראסה מקאופרינג במעלה הנהר, מה שהוביל להופעתה של העיירה השכנה לנדסברג אם לך. כתוצאה מכך, טירת קאופרינג איבדה את חשיבותה. התפתחותה של העיירה הואטה עקב העברת דרך המלח.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת מסילת הברזל ב-1872 הביאה לעלייה בהתפתחות הקהילה. קו הרכבת לא עבר דרך עיר המחוז השכנה, מה שהפך את קאופרינג לתחנת רכבת חשובה. נפגשים שם המסלולים מינכן-בוכלו (Buchloe), בובינגן-קאופרינג וקאופרינג-לנדסברג אם לך.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, נבנה סביב לנדסברג וקאופרינג מתחם מחנה הלוויין קאופרינג ובו אחד עשר מחנות I עד XI, מה שהפך אותו למתחם מחנות הריכוז הגדול ביותר ברייך הגרמני. מחנות הלוויין של מחנה הריכוז נשאו את השם "קאופרינג". ב-18 ביוני 1944 הגיע המשלוח הראשון עם 1,000 אסירים ממחנה אושוויץ למחנה המשנה קאופרינג השלישי. במסגרת פרויקט החימוש "רינגלטאוב" היו אמורים אסירי מחנות הריכוז לבנות שלושה בונקרים תת-קרקעיים ענקיים לייצור מטוס הקרב מסרשמיט Me 262. עד 9 במרץ 1945, כומר מחנה הריכוז לוקסמבורג ז'ול יוסט רשם 28,838 אסירים יהודים במחנות הלוויין. בגלל הלינה הבלתי אנושית, רעב, קור, מחלות כמו טיפוס וניצול באמצעות השמדה באמצעות עבודה, כינו האסירים את מחנות הריכוז קאופרינג "משרפות קרות". עד סוף אוקטובר 1944 נשלחו מי שלא יכלו לעבוד עוד לאושוויץ ולתאי הגזים באושוויץ-בירקנאו. מנובמבר 1944 לא גורשו אסירי מחנה הלוויין קאופרינג אלא מתו במחנה. הגופות נקברו בקברי אחים באזור. בשלב האחרון של השואה, אסירי מחנות הריכוז הועברו לכיוון דכאו בצעדות מוות. הניצולים הנותרים שוחררו על ידי הצבא האמריקני ב-27 באפריל 1945. בקתות העפר והצריפים ששרדו בתת-מחנה קאופרינג VII - Erpfting הם אנדרטאות. שרידי רצפה וצינורות מעטים נותרו ממתחם מחנה קאופרינג.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה הוקם מחנה פליטים גדול בין תחנת הרכבת למרכז העיר העתיקה. מסוף שנות ה-40 נבנה בו יישוב, ממנו יצאה נויקאופרינג (הידועה גם כקאופרינג-מערב) של היום.