רנאטו דולבקו

רנטו דולבקו
Renato Dulbecco
	צילום מ-1966
	צילום מ-1966
לידה	22 בפברואר 1914; קטנצארו, איטליה
פטירה	19 בפברואר 2012 (בגיל 97); לה חויה, ארצות הברית
ענף מדעי	רוורס טרנסקריפטאז
מקום מגורים	ארצות הברית, לה חויה, מילאנו, אימפריה
מקום לימודים	אוניברסיטת טורינו (1936)
מוסדות	פרויקט גנום האדם; אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו; המכון הטכנולוגי של קליפורניה; אוניברסיטת אינדיאנה ;
תלמידי דוקטורט	סוסומו טונגאווה, ג'ון ו. דרייק
פרסים והוקרה	AACR-G.H.A. Clowes Award for Outstanding Basic Cancer Research (1961); מדלית ג'ון סקוט (1958); פרס הווארד טיילור ריקטס (1965); פרס לואיזה גרוס הורביץ (1973); הרצאת לוונהוק (1974); חבר זר של החברה המלכותית (25 באפריל 1974); פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (1967); פרס סלמן א' וקסמן למיקרוביולוגיה (1974); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1964); פרס מרג'ורי סטיבנסון (1973); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1975); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (12 במרץ 1991); קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (3 בינואר 1981); מלגת גוגנהיים ;

רנטו דולבקו (באיטלקית: Renato Dulbecco;‏ 22 בפברואר 1917 – 19 בפברואר 2012) היה וירולוג איטלקי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1975 בזכות מחקרו על האונקווירוס, שהם וירוסים הגורמים לסרטן כאשר הם פוגעים בתאים של בעלי חיים.

הוא למד באוניברסיטת טורינו תחת ג'וזפה לוי עם חבריו ריטה לוי-מונטלצ'יני וסלבדור לוריא, שעברו איתו לארצות הברית וזכו גם הם בפרס נובל. דולבקו כיהן כפרופסור בהמכון הטכנולוגי של קליפורניה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולבקו נולד בקטנזארו באיטליה, ובילדותו גר באימפריה שבמחוז החוף ליגוריה. הוא סיים את התיכון בגיל 16 והחל ללמוד באוניברסיטת טורינו. למרות התעניינותו במתמטיקה ופיזיקה הוא נרשם ללימודי רפואה. בגיל 22 סיים תואר באנטומיה ופתולוגיה תחת הנחייתו של ג'וזפה לוי. באותן שנים פגש את ריטה לוי-מונטלצ'יני ואת סלבדור לוריא, שאיתם עבר בהמשך לארצות הברית.

הוא גויס כקצין רפואה ושירת בצבא האיטלקי בין השנים 1936–1938. ב-1940 כאשר איטליה הצטרפה למלחמת העולם השנייה הוא גויס שוב ונשלח לחזית מול צרפת ואחר כך בחזית בברית המועצות ונפצע. לאחר שהבריא הצטרף למחתרת אשר לחמה בגרמנים.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חזר לזמן קצר למעבדתו של לוי, אך עזב עם חבריו לאוניברסיטת אינדיאנה, שם עסק בחקר בקטריופאג' עם סלבדור לוריא. בקיץ 1949 עבר למכון הטכנולוגי של קליפורניה שם הצטרף ל"קבוצת הפאג'" של מקס דלבריק. באותו הזמן התחיל לחקור את וירוס האונקווירוס בבעלי חיים עם דגש על משפחת הווירוסים Polyomavirus.

ב-1962 עבר למכון סאלק לביולוגיה. ב-1970 עבר למכון לחקר הסרטן, שם בהמשך קיבל את התואר פרופסור.

בשנת 1975 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה עם הווארד מרטין טמין, אותו החל להנחות ב-1950, ועם דייוויד בולטימור. הזכייה הייתה על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא. הווארד ודייוויד גילו במקביל כיצד אונקווירוסים (וירוסים שיכולים לגרום לגידולים) פועלים על החומר הגנטי של התא באמצעות שעתוק לאחור. אף על פי שדולבקו לא היה שותף באף אחד מהמחקרים, הוא זכה על כך שלימד אותם שיטות שקידמו את במחקרם.

ב-1986 היה שותף במיזם פרויקט גנום האדם.

בשנים 1993–1997 חזר לאיטליה, כנשיא של המכון לטכנולוגיות ביו-רפואיות במילאנו, במקביל להמשך עבודתו במכון סאלק לביולוגיה.

הוא המשיך בחקר תאים סרטניים עד 2011.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1965 – Marjory Stephenson Prize
1973 – Louisa Gross Horwitz Prize
1975 – פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1976 – Selman A. Waksman Award in Microbiology

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רנאטו דולבקו בוויקישיתוף

רנאטו דולבקו, באתר פרס נובל (באנגלית)
רנאטו דולבקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רנאטו דולבקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)