שפות קריב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריב Cariban
מיקומן של שפות קריב (סביב שנת 2000) בוונצואלה, גיאנה, גיאנה הצרפתית, סורינם וברזיל, ותפוצה משוערת במאה ה-16.
מיקומן של שפות קריב (סביב שנת 2000) בוונצואלה, גיאנה, גיאנה הצרפתית, סורינם וברזיל, ותפוצה משוערת במאה ה-16.
תפוצה גאוגרפית צפון-מרכז אמריקה הדרומית, ושלוחות בדרום הקריביים ובמרכז אמריקה
סיווג שפה
גֶ'ה–טוּפִּי–קָרִיבּ? (מוּצעת)
  • קריב Cariban
שפה אם פרוטו-קריב (משוחזרת)
מזהים
קוד גלוטולוג cari1283

שפות קָריב (מכונות גם קָריבאן) הן משפחה של השפות הילידיות של צפון-מזרח אמריקה הדרומית. הן נפוצות בכל האזורים הצפוניים של אמריקה הדרומית, מִשֶפֶך נהר האמזונס ועד להרי האנדים בקולומביה, והן מדוברות גם במובלעות קטנות במרכז ברזיל. השפות במשפחת קריב קרובות יחסית זו לזו. קיימות כ-35 שפות, אך רובן מדוברות רק בפי כמה מאות אנשים כל אחת. מאקושי היא השפה היחידה בהן בעלת מספר רב של דוברים, המוערכים ב-30,000. משפחת קריב ידועה בקרב בלשנים, בין היתר, משום שבשפה הִישְקָרִיאָנָה, השייכת למשפחה, סדר המילים הבסיסי הוא מושאפועלנושא. לפני שגילו זאת, בלשנים האמינו שהסדר הזה לא קיים בשום שפה טבעית מדוברת.

במאה ה-16 עמי קאריב התפרשׂו אל האנטילים הקטנים. שם הם הרגו ועקרו את בני אָרָאוָואק שחיו באיים, וגם התערבבו איתם. השפה שהתקבלה – קלינאגו – נחשבה שפת קריב, אך במהותה הייתה בעיקר אראוואק. גברים מבני קאריב שכבשו את האיים נשאו נשות אראוואק, והן העבירו את לשונן לילדיהן. במשך זמן-מה דוּברה שפת אראווק שם בפי הנשים והילדים ואילו קריב בפי הגברים הבוגרים, אך כאשר כל דור של נערי קאריב-אראוואק הגיע לבגרות, הם רכשו פחות ופחות משפת קריב, עד שנותרו בלשונם רק אוצר מילים בסיסי וכמה אלמנטים דקדוקיים. צורה זו של שפת קלינאגו (המכוּנה גם "קריב של האיים") נכחדה באנטילים הקטנים בשנות ה-20 של המאה העשרים, אך היא עדיין שורדת בצורת לשון גאריפונה ("קריב של שחורים") באמריקה המרכזית. ההבחנה במין דקדוקי פחתה לקומץ מילים בלבד. דומיניקה היא האי היחיד במזרח הקריביים ששמר על חלק מאוכלוסייתו הטרום-קולומביאנית, צאצאי עַם קלינאגו ("האינדיאנים הקריבים"), וכ-3,000 מהם חיים בחוף המזרחי של האי דומיניקה.

קשרים גנטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות קריב חולקות מאפיינים של מורפולוגיה לא סדירה עם משפחות-השפה גֶ'ה וטוּפּי. הוצע (ריבֵיירו[דרוש מקור]) כי יש לקבץ את שלוש המשפחות למשפחת-העל גֶ'ה-טוּפּי-קריב. מיירה, גילדאה והוף (Meira, Gildea, & Hoff 2010) ציינו כי מורפמות משוחזרות בפרוטו-טוּפּי ובפרוטו-קריב הן מועמדות טובות להיחשב קוגנטים (מקבילות ממקור דומה), אך עבודה זו עד כה אינה מספקת להכרעה סופית.

מגע בין שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר הברזילאי ז'ולקסקי כתב (Jolkesky 2016) כי ישנם קווי דמיון לקסיקלי עם קבוצות-השפות גואטו, קאוואפאנה, נמביקווארה, טארומה, וָּרֳאוֹ, אראוואק, בורורו, ג'יאורומיצ'י, קראז'ה, ריקבאקצה וטוּפּי בעקבות מגע בין דובריהן.[1]

קווי דמיון נרחבים בין שפות קריב לשפות שונות בקבוצת השפות מאקרו-גֶ'ה מצביעים על כך שמקורן של שפות קריב הוא באזור האמזונאס התחתון (ולא ברמות גויאנה). שם הם היו במגע עם צורות מוקדמות של שפות מאקרו-ג'ה, שדוברו ככל הנראה באזור שבין רמת פרסיס למעלה נהר ארגואייה העליון.[1]

מיון בתוך המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות קריב קשורות באופן הדוק זו לזו. במקרים רבים שבהם אחת השפות מובחנת יותר, הדבר נובע מהשפעה של שפות שכנות, וזו לא ראיה שהיא רחוקה יותר מאחיותיה למשפחה. לדברי קאופמן (2007), "פרט לאוֹפּוֹן, יוּקְפָּה, פִּימֶנְטֵיירָה ופָּלְמֵלָה (וייתכן שגם פָּנָארֶה), שפות קריב אינן מגוונות מאוד מבחינה פונולוגית ולקסיקלית (אם כי עדיין יותר מגוונות מהשפות הרומאניות, למשל)".[2]

נתונים טובים נאספו בסביבות שנת 2000 על רוב שפות קריב; סיווגים לפני אותה תקופה (כולל קאופמן 2007, המסתמך על העבודה הקודמת) אינם אמינים.

כמה מיונים שונים של המשפחה בוצעו ופורסמו. המיון של דרבישייר (1999) מחלק את משפחת קריב לשבעה ענפים. מיון גאוגרפי מסורתי לענפים צפוני ודרומי מצוין ב-(N) או ב-(S) אחרי שמה של כל שפה.[3]

השפות/הניבים במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה מלאה של השפות/הניבים במשפחת-השפות קריב, כפי שפוּרטו בידי הבלשן צ'סטמיר לוּאוקוֹטקָה (1968), כולל שמות של וריאנטים לא מאומתים.[4]

השפות המערביות: קָרָאִיבּ / קָלינָאגוֹ / קָריבּ - שפה המדוברת על ידי בני הקָרָאִיבּ באיים וביבשה, ויש לה ניבים רבים:

  • הניב של בני הקראיב באיים, שבעבר דובר באיי האנטילים הקטנים, וכיום מדובר רק בפי קשישים בודדים בשמורה באי דומיניקה.
  • הניב של פּוֹמֶרוּן / קָרָאבִּיסִי / אָקָרָאבִּיסִי, מדובר באזור נהר מאקאראני ונהר פומרון בגיאנה.
  • הניב טָבָּארֶה / קָרִינְיָה, המדובר בפי תושבי הכפרים אל גוּאָסֵיי, קָצִ'יפּוֹ, קצ'אמה וסן חואקין דה פרירה (מפיקור) במדינת אנסואטגי ובכפר טָפָּקְוִּוירֶה שבמדינת בוליבר, בוונצואלה.
  • הניב הנכחד קָארִיבֶּה, שדובר בעבר בפי צאצאי הקָרָאיבּ ובפי האוכלוסייה המעורבת במישורי ברצלונה, במדינות מונגס ואנסואטגי בוונצואלה.
  • קאריף / מורֶנו – ניב המשלב אָרָקָוָואן, מדובר בפי האוכלוסייה המעורבת האינדיאנית-השחורה בהונדורס הבריטית, בגואטמלה במפרץ הונדורס, ובאי רואטן בהונדורס, שבאמריקה המרכזית.
  • קְריניאָקוֹ – ניב נכחד שדובר בעבר בשפך נהר קָאוּרָה, במדינת בוליבר בוונצואלה.
  • מָאײֶה – ניב נכחד שדובר בעבר באזור נהר קאסיפורה, בטריטוריית אמאפה שבברזיל (לא מאומת).
  • פאראקוֹטוֹ – ניב נכחד שדובר בעבר באזור שפך נהר אראגוארי, בטריטוריית אמאפה ובשפך נהר מאנָה שבגיאנה הצרפתית (לא מאומת).
  • קָרָאנֶה – דובר בעבר במיסיון הישן בסאו פאולו ד'אויאפקווה, בטריטוריית אמאפה (לא מאומת).
  • נוֹראק / נוֹראג – בעבר דובר באזור נהר אפְּרוֹוָּאגֶה בגיאנה הצרפתית, ולאחר מכן באזור נהר אנוטארי; כיום נכחד (לא מאומת).
  • איטוּטאן – דובר בעבר בערוץ התחתון של נהר קאסיפורה ובסֶרָה-לומברד שבטריטוריית אמאפה (לא מאומת).
  • קוּרוּקוּאָנֶה – בעבר דובר בערוץ התחתון של נהר קאסיפורה, דרומית לשבט איטוטאן (לא מאומת).
  • אריקארי – דובר בעבר ליד שבט קורוקואן בערוץ התחתון של נהר קַלְסוֹאֵנֶה (לא מאומת).
  • סאפּאי – בעבר דובר באזור נהר מאנה, בגיאנה הצרפתית (לא מאומת).
  • פיריו – בעבר דובר בגיאנה הצרפתית על המסלול האמצעי של נהר אויאפוקה (לא מאומת).
  • מרסיו – בעבר דובר באזור הנהרות אראטייה, איניני ואוּאָה שבגיאנה הצרפתית, כיום כנראה נכחד (לא מאומת).
  • אקוקווה – דובר בעבר באזור מקורות נהר אפּרוֹוָּאגה ובאזור נהר קאמופי שבגיאנה הצרפתית (לא מאומת).
  • וואי – מדובר באזור נהר טמורי גויאנה הצרפתית; כיום אולי נכחד (לא מאומת).
  • טאירה – מדובר באותה מושבה כמו שבט וואי באזור נהר אירקובו (לא מאומת).
  • אקוריה – דובר במקור על נהר ניקרי ונהר הקופנה, סורינאם; כיום באזור נהר ברביסה, בגיאנה (לא מאומת).
  • צ'אקוי – מדובר בפי כמה אנשים מעורבים בין נהר ברביסה לנהר אסקיבו, בגיאנה (לא מאומת).
  • פאראביאנה – בעבר דובר בערוץ האמצעי של נהר מארוויני, בגיאנה הצרפתית (לא מאומת).
  • קאיקוּצ'יאנה – בעבר דובר בגיאנה הצרפתית, מדרום לשבט פאראבאיאנה (לא מאומת).
השפות המזרחיות
  • וּואיאנה – מדובר באזור הנהרות פאלומאו ולאווה בסורינאם, ובאזור הנהרות ז'ארי ופארו במדינת פארה שבברזיל; בעבר דובר גם בין נהר מארוני לנהר מארוויני בגיאנה הצרפתית.
  • אמיקוּאן – שפה נכחדת שדוברה בעבר במקורות נהר מארוויני, בגיאנה הצרפתית (לא מאומת).
  • אוּפּוּרִי – דובר בעבר בערוץ העליון של נהר ג'ארי, ואילו כיום בפי כמה אנשים במקורות נהר פארו דה לסטה, במדינת פארה בברזיל.
  • אפאלאי / אפאראי – מדובר בערוץ האמצעי של נהר פארו דה לסטה ובין נהר זה לבין הערוץ העליון של נהר מאיקורו, פארה.
  • קאראפֶווארה – שפה נכחדת שדוברה בעבר במדינת פארה, מדרום לשבט אפאמה על נהר מאיקורו (לא מאומת).
  • פאלאנק – שפה נכחדת שבעבר דוברה בגיאנה הצרפתית, בערוץ האמצעי של הנהרות אפימה ויארופי, ובאזור נהר אוּנני (לא מאומת).
  • רוּקוּיֶינֶה – שפה נכחדת שדוברה בעבר באותה קולוניה ליד נהר לאווה.
  • נוֹיֶינֶה – בעבר דובר באזור נהר קוּק במדינת פארה (לא מאומת).
  • יאפּאקוֹיֶיה – דובר בעבר בגדה השמאלית של נהר ליטני, בגיאנה הצרפתית (לא מאומת).
  • ארְקאז'וּ / וואראגוּאזוּ – שפה נכחדת מעורבת עם אלמנטים רבים של טוּפּי, שדוברה בעבר באזור הנהרות גורופאמבה ופּארוּ דה לסטה, במדינת פארה.
קבוצת טריו
  • Waiwai / Woaywai - מדברים במקורות נהר אססקיבו, גיאנה ובמקורות נהר מאפוארה, מדינת פארה, ברזיל.
  • פאראנקארו - מדוברת במקורות נהר מאפוארה מדרום לשבט וואייוואי. (לא מעיד. )
  • Faranauaru - מדוברת על הגדה השמאלית של נהר Mapuera. (לא מעיד. )
  • פרוקוטו / קטאוויאן - המדוברת על המסלול האמצעי של נהר מאפוארה ובין מקורות נהר האקרי ונהר צ'כוריניו. (פאראבי 1924, עמ '192-193. )
  • Chiriwiyana - מדוברת במקורות נהר האקרי. (לא מעיד. )
  • אורוריקו - מדוברת על המסלול העליון של נהר הקצ'וריניו. (לא מעיד. )
  • Cotonúru - המדוברת בין נהר הקצ'ורו לנהר הקצ'וריניו. (לא מעיד. )
  • טוטוקומו / קטואנה - מדוברת בין מקורות נהר האקרי ונהר איפיטינגה. (לא מעיד. )
  • Chawiyana - מדוברת על הגדה הימנית של המסלול העליון של נהר Nhamundá, Amazonas. (Nod1ing. )
  • Uaiboí / Babui / Wabou - מדברים על המסלול האמצעי של נהר Nhamundá.
  • Hishcariana / Ishkariyána / Tucano - מדברים על המסלול האמצעי של נהר Nhamundá.
  • Xauwiyana - מדוברת על ידי שכני שבט ההישקריאנה. (לא מעיד. )
  • Uasaí - מדברים על ידי שבט לא ידוע על נהר אורובו ונהר ג'טאפו, אמזונס. (לא מעיד. )
  • אפוטו / אפנטו - שפה נכחדת שנאמרה בעבר מדרום לשבט האויבויי על נהר הנמונדה. (לא מעיד. )
  • אורוקוטו - דיברו פעם בין נהר אורובו לנהר ג'טאפו. (לא מעיד. )
  • Taguari - שפה נכחדת שנאמרה פעם בין נהר Mapuera ל-Ipitinga River. (לא מעיד. )
  • Pariquí - דיברו פעם בין פיו של נהר אוטומאה ונהר הכושי. (לא מעיד. )
  • Tapicari - מדוברת על נהר Mucajaí. (לא מעיד. )
  • Bonari / Boanari - נאמר פעם על נהר Uatumã, Amazonas; עכשיו אולי נכחד.
קבוצת צ'יקֶנָה
קבוצת וַּאִיװַּאִי
קבוצת יַאוּאָפֵּרִי
קבוצת פּאוּאִישָאנָה
קבוצת מַקוּסִי
קבוצת פֶּמוֹן (כולל קאפונג)
קבוצת מַקִירִיטָארֶה
קבוצת מַפּוֹיוֹ
קבוצת פָּנָארֶה
קבוצת טָמָנָאקוֹ
קבוצת יָאוֹ
קבוצת שֶבָּאיִי
קבוצת מוֹטִילוֹן
קבוצת פִּיזָ'אוֹ
קבוצת אוֹפּוֹנֶה
קבוצת קָרִיז'וֹנָה
קבוצת פָּטָגוֹן
קבוצת אָרָארָה
קבוצת פַּלְמֵלָה
קבוצת פִּימֵנְטֵיירָה
קבוצת שִינְגוּ

פרוטו-קריב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוטו-שפה המשוחזרת של משפחת קריב קרויה פרוטו-קריב. מידע על הפונולוגיה שלה מובא כאן על פי גילדֵאָה (2012: 448):[5]

העיצורים בפרוטו-קריב
דו-שפתיים מכתשיים חכיים וילוניים
סותמים p t k
אפיים m n
מקורבים w r j
התנועות בפרוטו-קריב
אחוריות מרכזיות קדמיות
סגורות u ɨ i
אמצעיות o ô e
פתוחות a

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anselmo, L.; Gutiérrez Salazar, M. (1981). Diccionario Pemón. Caracas: Ediciones CORPOVEN.
  • Camargo, E. (2002). Léxico bilingüe aparai - português / português - aparai. (Languages of the World: Dictionaries, 28.). München: Lincom Europa.
  • Courtz, H. (2008). A Carib Grammar and Dictionary. Toronto: Magoria Books.
  • Gildea, S. Payne, D. (2007). Is Greenberg's “Macro-Carib” viable? Boletim do Museu Paraense Emílio Goeldi Ciências Humanas, 2:19-72.
  • Girard, V. (1971a). Proto-Carib phonology. Berkeley: University of California at Berkeley. (Doctoral dissertation).
  • Mattei-Müller, M. (1994). Diccionario ilustrado Panare-Español con índice español-panare. Caracas: Comisión Nacional Quinto Centenario.
  • Pet. W. J. A. (1987). Lokono Dian: the Arawak Language of Suriname: A Sketch of its Grammatical Structure and Lexicon. Ithaca: Cornell University. (Doctoral dissertation).
  • Puig, M. M. P. (1944). Diccionario de la Lengua Caribe Cuna. Panamá: La Estrella de Panamá.
  • Vitorino, M. M. (1991). Dicionário bilíngüe Wai-Wai/Português, Português/Wai-Wai. Boa Vista: Missão Evangélica da Amazônia.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Jolkesky, Marcelo Pinho De Valhery. 2016. Estudo arqueo-ecolinguístico das terras tropicais sul-americanas. Ph.D. dissertation, University of Brasília.
  2. ^ Kaufman, Terrence. 2007. "South America". In: R. E. Asher and Christopher Moseley (eds.), Atlas of the World’s Languages (2nd edition), 59–94. London: Routledge.
  3. ^ Desmond Derbyshire, 1999. "Carib". In Dixon & Aikhenvald, eds., The Amazonian Languages. CUP.
  4. ^ Loukotka, Čestmír (1968). Classification of South American Indian languages. Los Angeles: UCLA Latin American Center.
  5. ^ Gildea, Spike. 2012. "Linguistic studies in the Cariban family", in Campbell & Grondona, eds, The Indigenous Languages of South America: A Comprehensive Guide. Berlin/Boston: De Gruyter Mouton.