Jump to content

User:Tareklay/sandbox

From Wikipedia, the free encyclopedia

אחלאם מוסתג'אנמי: היא סופרת אלג'יראית שכונתה "הסופרת הערבית הטובה ביותר בעולם" [1]. Sss

ביוגרפיה[edit]

אחלאם מוסתג'אנימי[edit]

אחלם מוסתר'אנימי סופרת אלג'ירית נולדה בתוניס, היא בתו של מוחמד שריף, אחד ממנהיגי המהפכה באלג'יריה,שנאלץ לצאת לגלות בעת מלחמת השחרור האלג'ירית. בעקבות העצמאות משפחתה חזרה לאג'יריה, שם היה אביה, אינטלקטואל והומניטארי, בעל תפקידים בכירים בממשלה האלג'ירית הראשונה. הוא פתח קאמפיין אוריינות בכל רחבי הארץ והשגיח על חלוקת קרקע חקלאית לעניים. 

אחלאם בוגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת אלג'יר, (1973). סיימה לימודי דוקטורט בתחום ה[[סוציולוגיה באוניברסיטת סורבון, (1982). נשאה לעיתונאי לבנוני ועברה לגור עמו בבירות. שם הקימה בשנת 2003 הוצאת ספרים בשם פרסומי אחלם מוסתר'אנימי (מנשוראת אחלם מוסתר'אנימי). פרסמה שישה ספרים, בהם טרילוגיה נודעת, המורכבת מזיכרון הגוף (ד'אכרת אל-ג'סד) 1993, שיכרון חושים (פודא אל חואס) 1998, ממיטה למיטה (עאבר סריר) 2003. קובץ שיריה הראשון על עוגן הימים (עלא מרפא אל-איאם) יצא לאור בשנת 1973. קובץ שיריה האחרון כזבי דג (אכאד'יב סמכה) יצא לאור בשנת 1993. הספר זיכרון הגוף זכה להצלחה רבה והיא קיבלה עבורו את מדליית נגיב מחפוז לספרות בשנת 1998. נכון ל-2011, מוסתגאנמי פירסמה כשלושה ספרי פרוזה וארבעה ספרי שירה.[2]

הסכסוך הראשוני[edit]

.בשנות ה -70, בעקבות ניסיון ההתנקשות בהפיכת הבומדין, ואשפוז אביה של אחלאם,שגם הוא היה המוקד, אחלאם הייתה הבכורה מבין אחיה, ולקחה על עצמה את האחריות לספק למשפחתה מכשיר הרדיו 

.ברדיו הלאומי (hammassat) בגיל 17, היא הפכה להיות שם מוכר בכל בית באלג'יריה עם המופע היומי בשירה לחישות
,בזמן שהוצאה לאור ב -1973, עלא מרפה אל-איאם (עד למקלט הימים), אחלם הפכה גם לאשה הראשונה שהוציאה אוסף שירה בערבית, שהציב אותה על דרך קוצנית ובלתי קרועה.

,(Kitaba Fi Lahdat Ouray),( ואחריו היה בשנת 1976 על ידי שחרור של (כתיבה ברגע של עירום באותה תקופה היא הייתה חלק מהדור הראשון שרכשה את הזכות ללמוד בערבית לאחר יותר ממאה שנים איסור על ידי הקולוניזציה הצרפתית [3]

שדה המוקשים של השפה הערבית[edit]

השפה הערבית, שעודדה על ידי אביה הדובר צרפתית כנקמה, סיפקה לה תחושה של שחרור, משום שמשפחתה לא שלטה בשפה הערבית שנרכשה מחדש. 

אבל החברה האלג'ירית שבנתה מחדש את זהותה והתאוששה מן העבר הקולוניאלי שהביא למותם של יותר ממיליון וחצי. בחברה האלג'ירית לא היו מוכנים לראות בחורה המתבטאת בחופשיות בנושאים כמו אהבה וזכויות של הנשים, ואפילו פחות מוכנים לראות אותה עושה את זה בשפה הערבית המקודשת. כאן מתחיל את המאבק של אחלאם נגד סקסיזם [4] .אף על פי שנשים נלחמו לצד הגברים שלהם במהלך המהפכה,בתקופה לאחר המלחמה הועברו לתפקידים המסורתיים שלהן:[5] נשלל מהן החופש לבטא את עצמן, ולשאוף להצלחה. לאחר שקבלה את תואר ראשון בספרות,מעוצת המנהלים של אוניברסיטת אלג'יריה סירבה לה להירשם לתואר 
שני,בטענה שבביטוי החופשי שלה יש השפעה שלילית על הסטודנטים. היא גם גורשה מאגודת הסופרים האלג'יראים על אי-עמידה בקו הפוליטי בזמנו [6]

הנישואין והחיים בפריז[edit]

באלג'ירה פגשה אחלאם את ג'ורג', עיתונאי לבנוני והיסטוריון בעל ידע עמוק באלג'ירה, ג'ורג' שהכין תזה על "ערביזציה וסכסוכים תרבותיים באלג'יריה העצמאית. הם התחתנו בשנת 1976 בפריז והמשיכו לחיות שם. אחלאם המשיכה את לימודיה באוניברסיטה בסורבון, שם קיבלה בשנת 1982 תואר הדוקטורט בסוציולוגיה. בתזה שלה חקרה את חוסר ההבנה והחולשה בין שני המינים בחברה האלג'ירית. הדוקטורט היה בהנחייתו 

והדרכתו של ז'אק ברקס, מזרחן דגול, כתב את המבוא לתזה שלה (שפורסמה ב1985 על ידי ל' הארמתאן כאלג'רי נשים).

במשך 15 שנה שבילתה בפריז תרמה אחלאם למגזינים שונים, ובמשך הזמן נגנבה מתפקידה החדש כאם לשלושה נערים צעירים, כתבה קטעים שמה שהתברר כעבור ארבע שנים כרומן. אחלאם הצדיקה את המעבר שלה משירה לפרוזה באומרה: "כאשר אנו מאבדים אהבה, אחד כותב שיר, כאשר אנו מאבדים את מולדתנו, אחד כותב רומן". אלג'יריה לעולם אינה רחוקה מדעתה: "יש מדינות שאנו חיים בהן ומדינות שחיות בנו" [7]

התיישבות והתגלות בלבנון[edit]

אחלאם מוסתג'אנמי בשנת 2000 כאשר אחלאם התיישבה ב -1993 בלבנון, הציגה את הרומן "זכירת אל-ג'סאד", שנערך בבית ההוצאה המפורסם דאר אל-אדב. העורך מתרגש ומצהיר: "זו פצצה". זה יהיה ההתגלות. הרומן הזה, שנכתב בסגנון פואטי ובעל גבורה פוליטית, יזכה להצלחה פנומנלית בכל העולם הערבי. סיפור האהבה מתרחש בין צייר נטול זרוע לבין בתו של מפקדו לשעבר שנתקל בו בפאריס 25 שנה אחרי המלחמה. הרומן מעורר את האכזבה של הדור שלאחר המלחמה, אשר מהדהדת את האכזבה בדור של הערבים. במכתבו המפורסם של ניזאר קבני, המשורר הערבי העכשווי הגדול: "הרומן הזה נתן לי סחרחורות; אילו נשאלתי, הייתי חותם עליו ". [8] הבמאי יוסף שאהין זכה בפרס דקל הזהב, רוכש את הזכויות לסרט זמן קצר לפני מותו,באותו זמן הבמאי של הוליווד המפורסם מוסטפה עוקאד אמר: כי אחד החלומות שלו היה להתאים את "זכירת אל ג'סאד" לסרט. הועבר על ידי קריאתו של הנשיא בן בלה ואמר מהגלות שלו: "אחלאם היא השמש אלג'ירית המאירה את העולם הערבי". . עד היום נמכרו יותר ממיליון עותקים ברחבי העולם דוברי ערבית (למעט מהדורות פיראטיות, שמספרם עולה בהרבה על המהדורות המשפטיות בעולם הערבי). לרומן זה יש גם את הכשרון לחבר את הקורא הערבי עם השפה והקריאה הערבית [9]

הטרילוגיה[edit]

אחלם ממשיכה את הצלחתה הספרותית על ידי מתן שני סרטי המשך לרומן שלה: "פאודה אל חוואס" (שיכרון החושים) ב -1997 ו ממיטה למיטה ב 2003.היום כל החלק של הטרילוגיה הקלסית, היא רב המיכרה בזכות העולם הערבי [10]. בשנת 1998 זכתה אחלם בפרס הספרותי של נגיב מחפוז על הספר זיכרון הגוף, פרס זה הוקם על ידי האוניברסיטה האמריקאית של קהיר, אשר תתרגם את הרומן באנגלית ותפרסם אותו בשנת 2000.המשובעים יגידו על המחברת: "אחלם היא אור המאיר בחושך אפל, היא הצליחה לצאת מן הגלות הלשונית שבה הקולוניאליזם הצרפתי היה בדרגת האינטלקטואלים האלג'יראים" [11]. בשנת 2010 פורסם שכחון .מדובר בפרידה של הנשים, אשר כתבה אחלאם במיוחד לקהל הנשי(המלצה הומוריסטית על העטיפה של הספר שכחון אסור למכור לגברים).בשנת 2012 פורסם הרמון האחרון של אחלאם השחור מתאים לך, (השחור מתאים לך כל כך טוב) .הרמון מאשר את מעמדה של אחלאם כסופרת ערבית מקצועית. הסיפור מעורר את המאבק של של מורה אלג'יראית צעירה, שאביה, זמר, נהרג בשנות התשעים על ידי הטרוריסטים שעמדו נגד כל צורה של אמנות ושמחה בחברה. שרה בהלוויה של אביה, הבחורה, שבעבר היה אסור לה לדבר, נושאת את הקהל בקולה החלומי. מתריסה נגד הטרור, בכך שיוצאת לפתח קריירה כזמרת. לאחר מכן היא חייבת לעזוב את המדינה, ובתקופת הגלות שלה היא פוגשת אדם עשיר ומוסתרי אשר מנסה לפתות אותה. הרמון עוסק לא רק באתגר לעמוד מול הטרור אלא גם לכוח המוחצת של הכסף והתקשורת. הוצאת הרמון לאור תיחשב לאירוע ענקי בספרות ובתקשורת (הסופרת תצטרף בהזדמנות זו לקבוצת "האצ 'ט ", הרוכשת את הזכויות לפרסם את כל העבודות שלה בערבית) [12]

מאבקים והשפעתה[edit]

,מעל 35 שנה, תרומתה של אחלאם הייתה בהעשרת הסצנה הספרותית הערבית בשבחים סנטימנטליים ובעבודה הפואטית. יתר על כן באמצעות הכתבות שלה,היא הובילה למאבק נגד השחיתות,אי צדק,במשטרים טוטליטריים, פונדמנטליזם,צורות חדשות של קולוניזציה והשפלה לזכות האישה. ציטוטים שלה, על אהבה, כמו גם על פוליטיקה, נמצאים בשימוש נרחב על ידי הציבור הערבי.   החל מינואר 2016, עוקבים אחריה יותר מ -9 מיליון אוהדים בפייסבוק ו -700 אלף בטוויטר.[13]

דרכה הספרותית[edit]

רמונים[edit]

1. זאכירת אל ג'סד (זיכרון הגוף)-הוצאת דאר אל אדב, בירות,1993, 34 מהדורות מודפסות. נחשב על ידי המבקרים כנקודת מפנה בספרות ערבית 2. פאודה אל חוואס (שיכרון החושים) - הוצאת דאר אל אדב, 1997, 30 מהדורות מודפסות. 3. עאבר סריר (ממיטה למיטה) - הוצאת דאר אל אדב, בירות, 2003, 22 מהדורות מודפסות 4. אל אסואד יליק בקי (השחור מתאים לך ) - הוצאת חאדשיתי אנטון, בבירות 2012.


אנתולוגיות[edit]

1.עלא מרפא אל איאם (על עוגן הימים)- הוצאת סניד , באלג'יריה 1973. 2. כיתבה פי לאחזת עוריי (כתיבה ברגע של עירום) -הוצאת דאר אל אדב, בירות, 1976. 3. נשים אלג'יריות וכתיבתן- הוצאת הרמתאן,פריז, 1985. 4. אכדיב סמכה (כזבי דג )-הוצאת איינג', אלג'יריה, 1993. 5. נסיאנכום (שכחון) -הוצאת דאר אל אדב, בירות 2009.

מחקרים אקדמאים[edit]

מחקר אקדמי על עבודת הדוקטורט שלה, פריז 1982, בפיקוח של ז'אק ברק [14].

אונסק"ו הדפיסה את כל עבודותיה בברייל עבור קוראים עיוורים.

עבודתה הספרותית בתכנית הלימודים[edit]

הרומנים של אחלאם מוסנגנמי אומצו בתכניות הלימודים במספר אוניברסיטאות ובתי ספר תיכוניים ברחבי העולם,ועשרות של תזות ועבודות מחקר באוניברסיטאות מבוססות על עבודתה. משרד החינוך הצרפתי השתמש בזיכרון הגוף לבחינות הבגרות הצרפתית -2003 ,כך ש 15 מדינות בהן התלמידים בחרו בערבית כשפה שנייה. עבודתה תורגמה למספר שפות זרות על ידי בתי הוצאה יוקרתיים, כולל ספרי כיס בצרפתית ובאנגלית [15]. 

  עבדה בתור מרצה ופרופסורת אורחת באוניברסיטאות רבות בעולם, כולל: האוניברסיטה האמריקנית בביירות 1995, אוניברסיטת מרילנד, 1999- אוניברסיטת סורבון,2002 - אוניברסיטת מונפלייה ,2002 - אוניברסיטת ליון 2003, אוניברסיטת ייל 2005, - מית בבוסטון 2005 - אוניברסיטת מישיגן, 2005.


פרסים ותארי כבוד[edit]

זוהתה על ידי מגזין פורבס בשנת 2006 כסופרת הערבית המצליחה ביותר, לאחר החרגה ממכירות של 2,300,000 ,והיא נחשבת אחת מעשרות הנשים המשפיעות ביותר בעולם הערבי והאישה המובילה בספרות.

הוענק ל"מגן ביירות "על ידי המושל של ביירות בטקס מיוחד שנערך באונסקו פאלאס בהשתתפות 1500 איש בעת פרסום ספרה "שכחון" בשנת 2009.

קיבלה המגן של קרן אל ג'מר ליצירתיות הערבית בטריפולי - ליביה, 2007.

כונתה האישיות התרבות האלג'ירית בשנת 2007 על ידי מגזין החדשות האלג'ירי ומועדון העיתונות האלג'ירי.

נבחרה במשך שלוש שנים רצופות (2006, 2007 ו -2008) כאחת מ -100 דמויות הציבור החזקים בעולם הערבי על ידי מגזין העסקים הערבי המדורג במספר 58 ב -2008.

נבחרה האישה הערבית המכובדת ביותר בשנת 2006 (שנבחרה מ -680 מועמדות) על ידי המרכז הלימודי לנשים ערביות בפריז / דובאי.

קיבלה מדליית כבוד מנשיא אלג'יריה: עבד אלעזיז בוטפליקה בשנת 2006.

קיבלה את מדליית הערכה והכרת תודה מקרן שיח 'עבד אל-חמיד בן-באדיס, קונסטנטין, 2006.

קיבלה את מדליית ועדת חלוצי לבנון על עבודתה 2004.

זכתה בפרס ג'ורג 'תראבה לתרבות ויצירתיות, לבנון, 1999.

קיבלה את מדליית נאמנות עמאן ליצירתיות, עמאן, ירדן 1999.

קיבל את מדליית נגב מחפוז לספר זיכרון הגוף בשנת 1998 [16].

קיבלה את פרס קרן נור ליצירתיות של נשים, קהיר, 19 * 6.

זכה בפרס הסופרת הערבית הטובה ביותר לשנת 2014 במהלך הפסטיבל הבינלאומי בביירות (BIAF).

קיבלה בלונדון את פרס האישה האזרחית לשנת 2015, בתמיכת ראש עיריית לונדון ואוניברסיטת ריג'נט בלונדון.

כונתה בשם של אונסק"ו אמנות לשלום מאת אירינה בוקובה, מנהלת הארגון, ב -16 בדצמבר 2016 בפריז [17].

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

  1. ^ Zahia Smail Salhi, 'Mustaghanmi, Ahlam (1953–)', Biographical Encyclopedia of the Modern Middle East and North Africa. – via HighBeam (subscription required)
  2. ^ "Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website". Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website. Retrieved 2017-11-21.
  3. ^ "Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website". Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website. Retrieved 2017-11-21
  4. ^ "Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website". Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website. Retrieved 2017-11-21
  5. ^ Salhi, Zahia Smail (2011). "Algerian Women as Agents of Change." In: Fatima Sadiqi and Moha Ennaji (Eds.), Women in the Middle East and North Africa: Agents of Change (pp. 149-172). New York: Routledge. p. 155
  6. ^ "Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website". Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website. Retrieved 2017-11-21
  7. ^ "Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website". Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website. Retrieved 2017-11-21
  8. ^ "Ahlam Mosteghanemi". Arabworldbooks.com. Retrieved 2014-05-27
  9. ^ "Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website". Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website. Retrieved 2017-11-21
  10. ^ "(UK) Magazine of Modern Arab Literature - Book Reviews - The Art of Forgetting by Ahlem Mosteghanemi". Banipal. Archived from the original on 2014-04-23. Retrieved 2014-05-27
  11. ^ "Author Profile: Ahlam Mosteghanemi". Magharebia. Retrieved 2014-05-27
  12. ^ "Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website". Ahlam Mosteghanemi - احلام مستغانمى - أحلام مستغانمي - Website. Retrieved 2017-11-21
  13. ^ "احلام مستغانمى
  14. ^ Archived February 25, 2012, at the Wayback Machine.
  15. ^ "Index on Censorship - English PEN". Penatlas.org. Archived from the original on 2012-06-09. Retrieved 2013-03-11
  16. ^ "Author Profile: Ahlam Mosteghanemi". Magharebia.com. Retrieved 2013-03-11.[permanent dead link]
  17. ^ http://www.unesco.org/new/en/media-services/single-view/news/algerian_novelist_ahlam_mosteghanemi_designated_unesco_artis/
Retrieved from "https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=User:Tareklay/sandbox&oldid=912744988"