Megillat Antiochus

Megillat Antiochus (Template:Lang-he - "The Scroll of Antiochus"; also "Megillat Ha-Ḥashmonaim", "Megillat Hanukkah", or "Megillat Yevanit") recounts the story of Hanukkah and the history of the victory of the Maccabees (or Hasmoneans) over the Seleucid Empire.

Early texts of the work exist in both Aramaic and Hebrew, but the Hebrew version is a literal translation from the Aramaic original. In 1557 it was first published in Mantua, in northern Italy. The Hebrew text, with an English translation, can be found in the Siddur of Philip Birnbaum. The first known printed text is found in a Siddur from Salonika, then part of the Ottoman Empire, which was published in 1568. The original Aramaic text can also be found in old Yemenite Baladi-rite Prayer Book from the 17th century.^[1]

There are several theories as to the work's authorship. Some scholars date Megillat Antiochus to somewhere between the 2nd and 5th centuries, with the greater likelihood of it being composed in the 2nd Century.^[2] The scroll is first mentioned by Simeon Kayyara (ca. 743 CE) in Halakhot Gedolot,^[3] wherein he claims that the scroll was compiled by the "elders of the School of Shammai and the elders School of Hillel."^[4] Another opinion is that of Saadia Gaon (882‒942 CE) who holds that the Scroll of Antiochus was composed in the Chaldaic (Aramaic) language by the Hasmonaeans themselves, and entitled Megillat Bayt Ḥashmonai.^[5] He translated it into Arabic in the 9th Century. Hakham Moses Gaster argued for a 1st-century BCE date.^[6] Louis Ginzberg, writing in the Jewish Encyclopedia, indicates that this scroll is a "spurious work" based on "unhistorical sources," with the exception of its citations taken from certain passages from First Book of the Maccabees.^[7] Nevertheless, it was held in very high esteem by Saadia Gaon, Nissim ben Jacob, and others, while a passage contained therein is still used to determine the date of the Second Temple's building, based on Jewish chronology (see Excursus: "Chronology in the Scroll of Antiochus")

During the Middle Ages, Megillat Antiochus was read in the Italian synagogues on Hanukkah just as the Book of Esther is read on Purim. The Mahzor of the Kaffa Rite from the year 1735 gives the order to read the Megillat Antiochus in the Mincha of Shabbat Hanukkah.^[8] It still forms part of the liturgy of the Yemenite Jews: some Baladi rite congregations had it as a custom to read the scroll to the older students during Hanukkah.

The Books of the Maccabees are entirely different from this work. These books are relatively lengthy, and of the four books only the first two deal with the activities of Matithiyahu the Hasmonaean (Mattathias) and his sons in general, and of Judah, who is called Maccabee in particular. The rest of the books bear this name because other heroic deeds are recounted there, but have nothing to do with Judah the Maccabee and his brothers. Moreover, 1-4 Maccabees survives only in Greek. 1 Maccabees was probably originally composed in Hebrew; the other three books of the Maccabees were originally written in Greek [1].

Megillat Antiochus concludes with the following words:

“...After this, the sons of Israel went up to the Temple and rebuilt its gates and purified the Temple from the dead bodies and from the defilement. And they sought after pure olive oil to light the lamps therewith, but could not find any, except one bowl that was sealed with the signet ring of the High Priest from the days of Samuel the prophet and they knew that it was pure. There was in it [enough oil] to light [the lamps therewith] for one day, but the God of heaven whose name dwells there put therein his blessing and they were able to light from it eight days. Therefore, the sons of Ḥashmonai made this covenant and took upon themselves a solemn vow, they and the sons of Israel, all of them, to publish amongst the sons of Israel, [to the end] that they might observe these eight days of joy and honour, as the days of the feasts written in [the book of] the Law; [even] to light in them so as to make known to those who come after them that their God wrought for them salvation from heaven. In them, it is not permitted to mourn, neither to decree a fast [on those days], and anyone who has a vow to perform, let him perform it.”

Original language (Aramaic):

בָּתַר דְּנָּא עָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית מַקְדְּשָׁא וּבְנוֹ תַּרְעַיָּא וְדַכִּיאוּ בֵּית מַקְדְּשָׁא מִן קְטִילַיָּא וּמִן סְאוֹבֲתָא. וּבעוֹ מִשְׁחָא דְּזֵיתָא דָּכְיָא לְאַדְלָקָא בּוֹצִנַיָּא וְלָא אַשְׁכַּחוּ אֵלָא צְלוֹחִית חֲדָא דַּהֲוָת חֲתִימָא בְּעִזְקָת כָּהֲנָא רַבָּא מִיּוֹמֵי שְׁמוּאֵל נְבִיָּא וִיַדְעוּ דְּהִיא דָּכְיָא. בְּאַדְלָקוּת יוֹמָא חֲדָא הֲוָה בַּהּ וַאֲלָה שְׁמַיָּא דִּי שַׁכֵין שְׁמֵיהּ תַּמָּן יְהַב בַּהּ בִּרְכְּתָא וְאַדְלִיקוּ מִנַּהּ תְּמָנְיָא יוֹמִין. עַל כֵּן קַיִּימוּ בְּנֵי חַשְׁמוּנַּאי הָדֵין קְיָימָא וַאֲסַרוּ הָדֵין אֲסָּרָא אִנּוּן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כּוּלְּהוֹן. לְהוֹדָעָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֶעֲבַד הָדֵין תְּמָנְיָא יוֹמִין חַדְוָא וִיקָר כְּיּוֹמֵי מוֹעֲדַיָּא דִּכְתִיבִין בְּאוֹרָיְתָא לְאַדְלָקָא בְּהוֹן לְהוֹדָעָא לְמַן דְּיֵּיתֵי מִבַּתְרֵיהוֹן אֲרֵי עֲבַד לְהוֹן אֱלָהֲהוֹן פּוּרְקָנָא מִן שְׁמַיָּא. בְּהוֹן לָא לְמִסְפַּד וְלָא לְמִגְזַר צוֹמָא וְכָל דִּיהֵי עֲלוֹהִי נִדְרָא יְשַׁלְּמִנֵּיהּ
^[9]

Excursus: Chronology in the Scroll of Antiochus

According to the Aramaic Scroll of Antiochus, from the Second Temple's rebuilding till the 23rd year of the reign of Antiochus Eupator, son of Antiochus Epiphanes who invaded Judaea, there had transpired 213 years in total. Quoting verbatim from that ancient Aramaic record:

בִּשׁנַת עַסרִין וּתלָת שְׁנִין לְמִמלְכֵיהּ, בִּשׁנַת מָאתַן וּתלָת עֲסַר שְׁנִין לְבִניַין בֵּית אֱלָהָא דֵיך, שַׁוִּי אַנפּוֹהִי לְמִיסַּק לִירוּשְׁלֵם

Literal translation: In the twenty third year of his kingdom, in the two-hundred and thirteenth year of the rebuilding of this, God's house, he (Antiochus Eupator) put his face to go up to Jerusalem.

This timeframe is taken in conjunction with another date in the Seleucid Era counting mentioned by Josephus, in his Antiquities of the Jews (book 12, chapter 9, section 2). Based on Josephus' record, Antiochus Eupator began his reign after his father's death (Antiochus Epiphanes) in anno 149 of the Seleucid Era (= 162 BCE). Twenty-three years into Antiochus Eupator's reign would have then been anno 172 of the Seleucid Era, or what was then 139 BCE. Since, according to the Scroll of Antiochus, the Second Temple had already been standing 213 years, this means that the Second Temple was completed in anno 352 BCE, being what was then the 6th year of the reign of Darius the king (i.e. Darius, the son of Hystaspes), the year in which the king finished its building according to Ezra 6:15. Although this date of the Temple's rebuilding largely disagrees with modern scholarship who base their chronologies upon the Babylonian Chronicles^[10] and its rebuilding in 516 BCE, it is, nonetheless, held by religious Jewish circles as being accurate and reliable, since it is founded upon a tradition passed down generation after generation. The Babylonian Chronicles, however, are known to be lacking in certain regnal years ascribed to some kings, besides disagreeing in other places with the ancient Egyptian records outlining the regnal years of eight successive Persian kings, preserved in the Third Book of Manetho.^[11] In Jewish tradition, the Second Temple stood 420 years,^[12] meaning, it was destroyed by Titus in the 2nd year of the reign of Vespasian, in 68 CE.^[13] For a discussion of subject, see Missing Years (Jewish Calendar); Chronology of the Bible and Seder Olam Rabba.

Full text of Aramaic Scroll of Antiochus (with vowels)
וַהֲוָה בְּיוֹמֵי אַנטְיּוּכַס מַלכָּא דְּיָוָן מַלַך רָב וְתַקִּיף הֲוָה וְחַסִין בְּשָׁלטָנוּתֵיהּ וְכָל מַלכַיָא יִשׁתַּמעוּן לֵיהּ. הוּא כְּבַשׁ מְדִינָן סַגִּיאָן וּמַלכִין תַּקִּיפִין אֲסַר וְאוֹצְרֵי בִּירָניָיתְהוֹן וְהֵיכְלֵיהוֹן אוֹקֵיד בְּנוּרָא, וְגִיבָּרֵיהוֹן בְּאֵיסוּר אֲסַר. הוּא בְּנָא מְדִינְתָא רַבְּתָא עַל סְפַר יַמָּא לְמִהֲוֵי לֵיהּ לְבֵית מַלכוּ וּקרָא לַהּ אַנטוּכּיָא עַל שְׁמֵיהּ. וְאַף בַגרַס תִּניָינֵיהּ בְּנָא לֵיּהּ מְדִינְתָא אוּחרָנְתָא לְקִבלַהּ וּקרָא לַהּ מְדִינַת בַגרַס וְכֵן שְׁמָהָתְהוֹן עַד דְּנָא. בִּשׁנַת עַסרִין וּתלָת שְׁנִין לְמִמלְכֵיהּ, בִּשׁנַת מָאתַן וּתלָת עֲסַר שְׁנִין לְבִניַין בֵּית אֱלָהָא דֵיך, שַׁוִּי אַנפּוֹהִי לְמִיסַּק לִירוּשְׁלֵם. עָנֵה וְאָמַר לְהַרָבְרוֹהִי הֲלָא יַדעִיתּוּן עַמָּא יְהוּדָאֵי דִּי בִּיהוּד בֵּינָתַנָא לֵאלָהַנָא לָא פָלְחִין וְנִמּוֹסַנָא לָא עָבְדִין, וְדָתֵי מַלכָּא שָׁבְקִין לְמַעֲבַ' דָּתְהוֹן. וְאַף אִינּוּן מְשַׂבְרִיין לְיוֹם תְּבָר מַלכַיָּא וְשִׁלטוֹנַיָּא וְאָמְרִין אִימַּתִּי יִמלוֹך עֲלַנָא מַלכַּנָא, וְנִשׁלוֹט בְּיַמָּא וּביַבַּשׁתָּא, וְכָל עָלְמָא יִתמְסַר בִּידַנָא, לֵית רְבוּת מַלכוּתָא לְמִשׁבַּק אִלֵּין עַל אַפֵּי אַרעָא. כְּעַן אֵיתוֹ וְנִיסַּק עֲלֵיהוֹן וּנבַטֵּיל מִנְּהוֹן קָיָימָא דִּגזִיר עֲלֵיהוֹן שַׁבְּתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָּא. וּשׁפַר פִּתגָמָא דְּנָא בְּעֵינֵי רַברְבָנוֹהִי וּבעֵינֵי כָּל חֲיָילְוָותֵיהּ. בַּהּ שָׁעֲתָא קָם אַנטְיּוּכַס מַלכָּא וּשׁלַח בְּנִיקָנוֹר תִּניָינֵיהּ בְּחֵיל רַב וְעַם סַגִּי, וַאֲתָא לִמדִינְתָא יְרוּשׁלַם וּקטַל בַּהּ קְטוֹל סַגִּי וּנצַב צַלמָא בְּבֵיתָא דְּמַקדְּשָׁא בְּאַתרָא דִּי אֲמַר אֱלָה יִשׂרָאֵל לְעַבדּוֹהִי נְבִיַיָּא תַּמָּן אַשׁרֵי שְׁכִינְּתִי לְעָלְמַיָּא. בֵּיהּ זִמנָא נְכַסוּ חֲזִירָא וְאוֹבִילוּ מִדְּמֵיהּ לַעֲזַרתָּא דְּקוּדשָׁא. וּכדִי שְׁמַע יוֹחָנָן בַּר מְתִּתיָה עַקַת לֵיהּ לַחדָּא וְאִתמְלִי רְגַז וַחֲמָא וּצלֵים אַנפּוֹהִי אִשׁתַּנִּי, וְאִתמְלִיך בְּלִבֵּיהּ מָא לְמַעֲבַד עַל דְּנָא. בֵּאדַיִן יוֹחָנָן בַּר מְתִּתיָה עֲבַד לֵיהּ חַרבָּא תַּרתֵּין זַרתֵין אוּרכָּא, וּפוּתיַהּ זְרַת חֲדָא, וּתחוֹת לְבוּשׁוֹהִי עַטפַהּ. וְלִירוּשׁלַם אֲתָא וְקָם בִּתרַע קַרתָּא וַאֲמַר לְתָרְעַיָּא וְנָטוֹרַיָּא אֲנָא יוֹחָנָן בַּר מְתִּתיָה כָּהֲנָא דִּי יְהוּד. אֲתֵיתִי לְמֵיעַל קֳדָם נִיקָנוֹר. אֲדַיִן עָלִין נָטוֹרַיָּא וְתָרְעַיָּא וַאַמַרוּ לְנִיקָנוֹר כָּהֲנָא רַבָּא דִּי יְהוּד קָאֵים עַל תַּרעָא, וַאֲמַר לְהוֹן עוֹל יֵעוּל. אֲדַיִן הוּעַל יוֹחָנָן קֳדָם נִיקָנוֹר וַאֲמַר לְיוֹחָנָן אַנתַּא הוּא מִן מָרוֹדַיָּא דִּי מְרַדוּ בְּמַלכָּא וְלָא בַּעיָין שְׁלָם מַלכוּתֵיהּ. עָנֵה יוֹחָנָן קֳדָם נִיקָנוֹר כְּעַן אֲתֵיתִי קֳדָמָך לְמַעֲבַד מָא דִּי אַתּ בָּעֵי. עָנֵה נִיקָנוֹר וַאֲמַר לְיוֹחָנָן הָא כְּמִצבִּי אַתּ בָּעֵי סַב חֲזִירָא וְנַכסֵיהּ לְצַלמָא וְאַלבְּשִׁנָּך לְבוּשָׁא דְּמַלכוּתָא, וְאַרכְּבִנָּך עַל סוּסיָא דְּמַלכָּא וּכחַד מִן רָחֲמֵי מַלכָּא תִּהוֵי. וּכנֵימָא פִּתגָמָא שְׁמַע, אֲתִיבֵיהּ יוֹחָנָן וַאֲמַר, מָרִי אֲנָא דָּחֵיל מִן בְּנֵי יִשׂרָאֵל דִּלמָא יִדְּעוּן דִּי עֲבַדִית כֵּן וְיִרגְּמוּנַנִי בְּאַבנַיָּא. כְּעַן יִפְּקוּן כָּל אֱנָשׁ מִן קֳדָמָך, דִּלמָא יְחַווֹן לִבנֵי יִשׂרָאֵל. אֲדַיִן נִיקָנוֹר הָנפַק כָּל אֱנָשׁ מִן קֳדָמוֹהִי. בֵּיהּ זִמנָא זְקַף יוֹחָנָן בַּר מַתִּתיָה עֵינֵיהּ לִשׁמַיָּא וְסַדַר צְלוֹתֵיהּ קָד רִבּוֹן עָלְמָא, וַאֲמַר אֱלָהִי וֵאלָהָא דַּאֲבָהָתִי, אֲברָהָם יִצחָק וְיִשׂרָאֵל. וְכֵן אֲמַר לָא תִמסְרִנַנִי בְּיַד עַרלָא הָדֵין, דִּלמָא יִקטְּלִנַנִי וִיהָך וְיִשׁתַּבַּח בְּבֵית דָּגוֹן טָעוּתֵיהּ, וְיֵימַר טָעוּתֵיהּ מְסַרתֵּיהּ בִּידִי. בַּהּ שָׁעֲתָא פְּסַע לְוָתֵיהּ תְּלָת פִסעִין וּדקַר חֲרבָּא בְּלִבֵּיהּ וּרמָא יָתֵיהּ קְטִילָא בַּעֲזַרתָּא דְּקוּדשָׁא. עָנֵה יוֹחָנָן קֳדָם אֱלָה שְׁמַיָּא וַאֲמַר מָרִי לָא תְּשַׁוֵּי עֲלַי חוֹבִין דִּקטַלתֵּיהּ בְּבֵית מַקדְּשָׁך. כְּעַן תִּמסַר כָּל עַמְמַיָּא דִּי אָתַן לְמִטעֵי בְּנֵי יִשׂרָאֵל דִּי בִּירוּשׁלַם. אֲדַיִן נְפַק יוֹחָנָן בְּיוֹמָא הַהוּא, וַאֲגִיַח קְרָבָא בְּעַמְמַיָּא הָאִנּוּן, וּקטַל בְּהוֹן קַטלָא סַגִּי וַעֲרַקוּ עַמָּא דִּי אִשׁתֵּיזַבוּ מִן חַרבָּא בִּספִינְּתָא לְוָת מַלכָּא אַנטְיּוּכַס. וּמִניַין קְטִילַיָּא דִּי קְטַל בְּיוֹמָא הַהוּא שִׁבעִין וּתרֵין אַלפִין וּשׁבַע מְאָה אֲרֵי הֲווֹ קָטְלִין גְּבַר בְּחַברֵי'. בְּמוֹתָבוּתֵיהּ בְּנָא מְנָרְתָא וּקרָא לַהּ מַקבֵּי קְטַל תַּקִּיפִין. וּכדִי שְׁמַע אַנטְיּוּכַס מַלכָּא דִּי אִתקְטִיל נִיקָנוֹר תִּניָינֵיהּ עַקַת לֵיהּ לַחדָּא, וּשׁלַח וּקרָא לְבַגרַס חֲיָּיבָא מַטעֵי עַמֵּיהּ. עָנֵה אַנטְיּוּכַס מַלכָּא וַאֲמַר לְבַגרַס, הֲלָא יְדַעתָּ אִם לָא שָׁמַעתָּ, מָה דַּעֲבַדוּ לִי בְּנֵי יִשׂרָאֵל. קְטַלוּ חֵילִי וּבַזוּ מַשׁרְיָיתַי וְרַברְבָנָי. כְּעַן עַל נִכסֵיכוֹן אֲתּוּן רְחִיצִין אוֹ עַל בָּתֵּיכוֹן דִּילְּכוֹן כְּעַן אֵיתוֹ וְנִסַּק עֲלֵיהוֹן וּנבַטֵּיל מִנְּהוֹן קְיָימָ' דִּגזִיר עֲלֵיהוֹן, שַׁבְּתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָּא. אֲדַיִן קָם בַגרַס חַיָּיבָא וְכָל מַשׁרְיָיתֵיהּ וַאֲתָא לִירוּשׁלַם. קְטַל בַּהּ קַטלָא סַגִּי וּגזַר בַּהּ גְּזֵירָא גְּמֵירָא, עַל שַׁבְּתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָּא. כָּל קֳבֵיל דְּנָא, דִּי מִלַּת מַלכָּא מְהַחצְפָא, כָּל דִּי יִגזַר בְּרֵיהּ, אַיתִיו גּוּברָא וְאִתְּתֵיהּ וּצלַבוּנִין לָקֳבֵיל יָנוֹקָא. וְאַף אִתְּתָא יְלֵידַת בַּר, בָּתַר דְּמִית בַּעלַהּ, וּגזַרתֵּיהּ לִתמָניָא יוֹמִין, וּסלֵיקַת עַל שׁוּרָא דִּמדִינְתָא וּברַהּ דִּגזַרתֵּיהּ בִּידַהּ. עֲנָת וַאֲמַרַת לָך אָמְרִין בַגרַס חֲיָּיבָא, קְיָימָא דַּאֲבָהָתַנָא לָא יִפסוּק מִנַּנָא וְלָא מִבְּנֵי בְּנַנָא, וְאַפֵּילַת יָת בְּרַהּ לִתחוֹת שׁוּרָא, וּנפַלַת בָּתְרוֹהִי וּמִיתוּ תַּרוֵיהוֹן, וְסַגִּיאִין מִן בְּנֵי יִשׂרָ' הֲווֹ עָבְדִין כְּדֵין, וְלָא מְשַׁנּוֹן קְיָים אֲבָהָתְהוֹן. בֵּיהּ זִמנָא אֲמַרוּ בְּנֵי יִשׂרָאֵל גְּבַר לְחַברֵיהּ, אֵיתוֹ וְנִשׁבּוֹת בִּמעָרְתָא דִּלמָא נְחַלֵיל יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, וַאֲכַלוּ קִרצֵיהוֹן דִּיהוּדָאֵי קֳדָם בַגרַס. אֲדַיִן שְׁלַח בַגרַס בְּגוּברַיָּא מָרֵי זֵינָא, וַאֲתוֹ לְפוֹם מְעָרְתָא, וְאָמְרִין בְּנֵי יִשׂרָאֵל פּוּקוּ לְוָותַנָא וַאֲכוּלוּ מִן לַחמַנָא וּשׁתוֹ מִן חַמַרנָא וְעוּבָדַנָא אַתּוּן עָבְדִין. עָנַיִן וְאָמְרִין בְּנֵי יִשׂרָאֵל חַד לְחַברֵיהּ, דְּכִירִין אֲנַחנָא מָא דְּאִתפַּקַדנָא עַל טוּרָא דְּסִינַי שִׁיתָּא יוֹמִין תַּעבְּדוּן עֲבִידְתכ' וּביוֹמָא שְׁבִיעָאָה תְּנוּחוּן. כְּעַן טָב לַנָא דִּנמוּת מִדְּנַחֵיל יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא. כָּל קֳבֵיל דְּנָא, כַּד לָא קַבִּילוּ לְהוֹם, אַיתִיו אָעִין רַטִיבִין וְאוֹקִידוּ עַל פוֹם מְעָרְתָא, וְאִתקְטִיל כְּאַלַף גְּבַר וְאִתָּא. בָּתַר דְּנָא נְפַקוּ חַמשָׁא בְּנֵי מַתִּתיָה יוֹחָנָן וְאַרבָּעָה אֲחוֹהִי, וַאֲגִיחוּ קְרָבָא בְּעַמְמַיָּא הָאִלֵּין. קַטלָא סַגִּי קְטַלוּ בְּהוֹן, וַעֲרַאקוּ דִּי אִשׁתְּאַרוּ לַאֲפַּרכֵי יַמָּא, דְּאִתרְחִיצוּ עַל אֱלָה שְׁמַיָּא. בֵּאדַיִן יְתֵיב בַגרַס חַיָּיבָא בִּספִינְתָא, וַעֲרַק לְוָת מַלכָּא אַנטְיּוּכַס וְעִמֵּיהּ גּוּברִין דְּאִשׁתֵּיזַבוּ מִן חַרבָּא. עָנֵה בַגרַס וַאֲמַר לְאַנטְיּוּכַס מַלכָּא שַׂמָת טְעֵים לְבַּטָלָה מִן יְהוּד שַׁבְּתָא וְיַרחָא וּמהוּלתָּא, וְאַשׁתַּדוּר רָב בְּגַוַּהּ, וְאִלּוּ אֲתוֹ עֲלֵיהוֹן כָּל עַמְמַיָּא אוּמַּיָּא וְלִישָׁנַיָּא לָא כָּהֲלֵּין לְחַמשָׁא בְּנֵי מַתִּתיָה דִּי אִנּוּן מִן אַריָוָן תַּקִּיפִין וּמִן נִשׁרִין קַלִּילִין, וּמִן דּוּבִּין חַצִיפִין. כְּעַן מַלכָּא מִלכִי יִשׁפַר עֲלָך, הֵן תְּגִיַח קְרָבָא עִמְּהוֹן בְּמַשׁרְיָיתָא הָאִלֵּין, תִּתבְּהֵית בְּאַנפֵּי מַלכַיָּא. לָכֵן שְׁלַח אִיגַּרתָּא לְכָל מְדִינַת מַלכוּתָך, וְיֵיתִיאוּ רַברְבֵי חֵילְוָותָא וְעִמְּהוֹן כָּל עַמְמַיָּא וְאַף פֵילַיָּא מְלוּבְּשֵׁי שִׁריוֹנָא. אֲדַיִן שְׁפַר פִּתגָמָא בְּעֵינֵי אַנטְיּוּכַס, וּשׁלַח וּקרָא לְרַברְבֵי מְדִינָתָא, וְאַיתִיו כָּל עַמְמַיָּא, וְעִמְּהוֹן פֵילַיָּא מְלוּבְּשֵׁי שִׁריוֹנָא. תִּניָינוּת קָם בַגרַס חַיָּיבָא וַאֲתָא לִירוּשׁלַם, תְּרַע בַּהּ תַּלָת עֲסַר תַּרעִין, וּסגַר נַהרָא דִּמדִינְתָא וּשׂרַף אַבנַהּ עַד דַּהֲוָה כְּעַפרָא. חַשֵׁיב בְּלִבֵּיהּ וַאֲמַר, בַּזִמנָא הָדָא לָא כָּהֲלֵּין לִי, אֲרֵי רַב חֵילִי וּתקוֹף יְדַי, וַאֱלָה שְׁמַיָּא לָא חַשֵׁיב כֵּין. וּכדִי שְׁמַעוּ חַמשָׁה בְּנֵי מַתִּתיָה קָמוּ וַאֲזַלוּ לְמִצפְּיָּא דְּגִלעָד, בְּאַתרָא דַּהֲווֹ לְהוֹן שֵׁיזָבָא בְּיוֹמֵי שְׁמוּאֵל נְבִיָּא. צוֹמָא רַבָּא גְּזַרוּ וִיתִיבוּ עַל קִטמָא, לְמִבעֵי רַחֲמִין מִן קֳדָם אֱלָה שְׁמַיָּא. בֵּאדַיִן נְפַל בְּלִיבְּהוֹן מִלכָּא טָבָא, וַהֲוָה שְׁמָהָתְהוֹן יְהוּדָה בּוּכרָא, שִׁמעוֹן תִּניָינָא יוֹחָנָן תְּלִיתָאָה יוֹנָתָן רְבִיעָאָה, אֱלעָזָר חֲמִישָׁאָה. בָּרֵיך יָתְהוֹן אֲבוּהוֹן קֳדָם דְּיִשׁלַח יָתְהוֹן לִקרָבָא, וַאֲמַר לְהוֹן יְהוּדָה בְּרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כִּיהוּדָה בַּר יַעֲקֹב דִּמתִיל בְּאַריָא. וְאַתּ שִׁמעוֹן בְּרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְּשִׁמעוֹן בַּר יַעֲקֹב דִּקטַל יָת יָתְבֵי שְׁכֶם דְּחָבוּ עַל דִּינָה אֲחָתֵיהּ. וְאַתּ יוֹחָנָן בְּרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְּאַבנֵר בַּר נֵר רַב חֵילָא דְּיִשׂרָאֵל. וְאַתּ יוֹנָתָן בְּרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְּיוֹנָתָן בַּר שָׁאוּל דִּקטַל יָת פְּלִשׁתָּאֵי. וְאַתּ אֱלעָזָר בְּרִי אוֹדֵי עוּבָדָך כְּפִינְחָס בַּר אַלעָזָר דְּקַנִי קֳדָם אֱלָהֵיהּ וְשֵׁיזֵיב יָת בְּנֵי יִשׂרָאֵל מֵרוּגזָא. עַל דְּנָא קָמוּ חַמשָׁה בְּנֵי מַתִּתיָה בְּיוֹמָא הַהוּא וַאֲגִיחוּ קְרָבָא בְּעַמְמַיָּא הָאִינּוּן וּקטַלוּ מִנְּהוֹן קַטלָא סַגִּי. וְאִתקְטִיל מִנְּהוֹן יְהוּדָה. בַּהּ שָׁעֲתָא הַהִיא, כַּד חֲזוֹ דְּאִתקְטִיל יְהוּדָה, תָּבוּ וַאֲתוֹ לְוָת אֲבוּהוֹן, וַאֲמַר לְהוֹן לְמָה תַבתּוּן. עֲנוֹ וְאָמְרִין יְהוּדָה אֲחוּנָא אִתקְטִיל, דִּי הֲוָה מִתחֲשִׁיב כְּוָות כּוּלַּנָא. עָנֵה מַתִּתיָה וַאֲמַר לְהוֹן, אֲנָא אֶפּוֹק עִמְּכוֹן, וַאֲגִיַח קְרָבָא בְּעַמְמַיָּא הָאִלֵּין, דִּלמָא יְהוֹבדּוּן בְּנֵי יִשׂרָאֵל, וְאַתּוּן תִּתנַחֲמוּן עַל אֲחוּכוֹן. וּנפַק מַתִּתיָה בְּיוֹמָא הַהוּא עִם בְּנוֹהִי, וַאֲגִיחוּ קְרָבָא בְּעַמְמַיָּא. וַאֲלָה שְׁמַיָּא מְסַר כָּל גִּיבָּרֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין בְּיַדהוֹן וּקטַלוּ מִנְּהוֹן קַטלָא סַגִּי כָּל שָׁלֵיף חַרבָּא וְכָל אָחֵיד קַשׁתָּא וְרַברְבֵי פַּחֲוָותָא וְלָא אִשׁתְּאַר מִנְּהוֹן מְשֵׁיזֵיב, וַעֲרַק מִן דְּאִשׁתְּאַר מִנְּהוֹן לַאֲפַּרכֵי יַמָּא. וְאַלעָזָר הֲוָה מִתעַסַּק בְּקַטלָא דְּפִילַיָּא, וּטבַע בְּפוּרתָּא דְּפִילָא. וּבעוֹהִי אֲחוֹהִי, בֵּין חַיַּיָּא וּבֵין מִיתַיָּא וְלָא אַשׁכַּחוּ יָתֵיהּ. וּבָתֵר כֵּין אַשׁכַּחוּ יָתֵיהּ טְבִּיַע בְּפוּרתָּא דְּפִילָא. וַחֲדוֹ בְּנֵי יִשׂרָאֵל, דִּי אִתמְּסַרוּ סָנְאֵיהוֹן בִּידֵיהוֹן, מִנְּהוֹן קְלוֹ בְּנוּרָא, וּמִנְּהוֹן צְלַבוּ עַל אִילָנָא, וּבַגרַס חֲיָּיבָא מַטעֵי עַמֵּיהּ קְלוֹהִי בְּנוּרָא עֲמָּא בֵּית יִשׂרָאֵל. וְאַנטְיּוּכַס מַלכָּ' כַּד שְׁמַע דִּי אִתקְטִיל בַגרַס תִּניָינֵיהּ וְרַברְבָנוֹהִי דְּעִמֵּיהּ, יְתֵיב בִּספִינְתָא וַעֲרַק לַאֲפַּרכֵי יַמָּא. וְכָל אֲתַר דְּיֵיתֵי מָרְדִין בֵּיהּ וְאָמְרִין לֵיהּ עָרִיקָא עָרִיקָא וּרמָא בְּנַפשֵׁיהּ לְיַמָּא. בָּתַר דְּנָא, עָלוּ בְּנֵי יִשׂרָאֵל לְבֵית מַקדְּשָׁא, וּבנוֹ תַּרעַיָּא וְדַכִיאוּ בֵּית מַקדְּשָׁא מִן קְטִילַיָּא וּמִן סְאוֹבְתָא. וּבעוֹ מִשׁחָא דְּזֵיתָא דָּכיָא לְאַדלָקָא בּוֹצִינַיָּא וְלָא אַשׁכַּחוּ אֵלָא צְלוֹחִית חֲדָא דַּהֲוָת חֲתִימָא בְּעִזקָת כָּהֲנָא רַבָּא מִיּוֹמֵי שְׁמוּאֵל נְבִיָּא וִידַעוּ דְּהִיא דָּכיָא. בְּאַדלָקוּת יוֹמָא חֲדָא הֲוָה בַּהּ וַאֱלָה שְׁמַיָּא דִּי שַׁכֵין שְׁמֵיהּ תַּמָּן יְהַב בַּהּ בִּרכְּתָא, וְאַדלִיקוּ מִנַּהּ תְּמָניָא יוֹמִין. עַל כֵּן קַיֵּימוּ בְּנֵי חַשׁמוּנַּאי הָדֵין קְיָימָא, וַאֲסַרוּ הָדֵין אֲסָרָא, אִנּוּן וּבנֵי יִשׂרָאֵל כּוּלְּהוֹן. לְהוֹדָעָא לִבנֵי יִשׂרָאֵל, לְמַעֲבַד הָדֵין תְּמָניָא יוֹמִין, חַדוָא וִיקָר כְּיוֹמֵי מוֹעֲדַיָּא, דִּכתִיבִין בְּאוֹרָיתָא, לְאַדלָקָא בְּהוֹן לְהוֹדָעָא לְמַן דְּיֵיתֵי מִבָּתְרֵיהוֹן אֲרֵי עֲבַד לְהוֹן אֱלָהֲהוֹן פּוּרקָנָא מִן שְׁמַיָּא. בְּהוֹן לָא לְמִספַּד וְלָא לְמִגזַר צוֹמָא, וְכָל דִּיהֵי עֲלוֹהִי נִדרָא יְשַׁלְּמִנֵּיהּ. \|

References

^ Yehiya Bashiri's Tiklal, the ancient Yemenite Baladi-rite Prayer Book (siddur), a microfilm of which is found at the Hebrew University National Library in Jerusalem, Microfilm Dept., Catalogue # 26787 (Hebrew); also in the archives of the Ben-Zvi Institute in Jerusalem, Micrfilm # 1219 (Hebrew); Bashiri (ed. Shalom Qorah), Sefer Ha-Tiklal, Jerusalem 1964, pp. 75b et seq. (Hebrew).
^ "The Scroll of Antiochus: Rabbi Benjamin Zvieli". Retrieved 2008-10-10.
^ "My Jewish Learning - Hanukkah Scroll". Retrieved 2008-10-10.. See also: Halakhot Gedoloth (Hil. Sofrim), Warsaw 1874, p. 282 (Hebrew)
^ See also Abraham Harkavy, Zikaron Larishonim, St. Petersburg 1892, pp. 205–209 (Hebrew)
^ Abraham Harkavy, Zikaron Larishonim, St. Petersburg 1892, p. 207 (Hebrew)
^ "The Unknown Chanukah M'gillah".
^ This article incorporates text from a publication now in the public domain: Louis Ginsberg (1901–1906). "Scroll Of Antiochus". In Singer, Isidore; et al. (eds.). The Jewish Encyclopedia. New York: Funk & Wagnalls.
^ http://www.juedische-allgemeine.de/article/view/id/20929
^ Hubarah, Yosef. "Sefer Ha-Tiklāl (Tiklal Qadmonim)". Jerusalem 1964, pp. 75b–79b, s.v. מגלת בני חשמונאי (Hebrew). {{cite web}}: Missing or empty |url= (help)
^ Richard A. Parker & Waldo H. Dubberstein, Babylonian Chronology 626 BC - AD 75, Providence 1956
^ The Ancient Fragments, ed. I. P. Cory, Esq., p. 65, London 1828. Manetho was the high priest and scribe of Egypt who wrote down his history for Ptolemy Philadelphus.
^ Tosefta (Zevahim 13:6); Palestinian Talmud (Megillah 18a), et al.
^ Maimonides, Questions & Responsa, responsum # 389; in other editions, responsum # 234 (Hebrew). Maimonides states explicitly this tradition, putting the destruction of the Second Temple in the lunar month Av, in the year which preceded anno 380 of the Seleucid era (i.e. 68 CE). See also She'harim la'luah ha'ivry (Gates to the Hebrew Calendar) by Rahamim Sar-Shalom, 1984 (Hebrew)

External links

Antiochus, Scroll Of, Louis Ginzberg, jewishencyclopedia.com
Scroll of Antiochus, Encyclopedia Judaica
The Scroll of Antiochus, Rabbi Benjamin Zvieli, biu.ac.il
The Unknown Chanukah M'gillah
A Megillah for Hanukkah?, Rabbi David Golinkin, myjewishlearning.com
Hebrew Text
Birnbaum Translation
Tsel Harim Torah Library Translation
Hebrew and English Text as PDF
TorahLab translation with footnotes
Class Lecture Notes on Megillat Antiochus, prepared by Pesach Steinberg, makomshlomo.com

[1] Yehiya Bashiri's Tiklal, the ancient Yemenite Baladi-rite Prayer Book (siddur), a microfilm of which is found at the Hebrew University National Library in Jerusalem, Microfilm Dept., Catalogue # 26787 (Hebrew); also in the archives of the Ben-Zvi Institute in Jerusalem, Micrfilm # 1219 (Hebrew); Bashiri (ed. Shalom Qorah), Sefer Ha-Tiklal, Jerusalem 1964, pp. 75b et seq. (Hebrew).

[biu-2] "The Scroll of Antiochus: Rabbi Benjamin Zvieli". Retrieved 2008-10-10.

[3] "My Jewish Learning - Hanukkah Scroll". Retrieved 2008-10-10.. See also: Halakhot Gedoloth (Hil. Sofrim), Warsaw 1874, p. 282 (Hebrew)

[4] See also Abraham Harkavy, Zikaron Larishonim, St. Petersburg 1892, pp. 205–209 (Hebrew)

[5] Abraham Harkavy, Zikaron Larishonim, St. Petersburg 1892, p. 207 (Hebrew)

[6] "The Unknown Chanukah M'gillah".

[JE-7] This article incorporates text from a publication now in the public domain: Louis Ginsberg (1901–1906). "Scroll Of Antiochus". In Singer, Isidore; et al. (eds.). The Jewish Encyclopedia. New York: Funk & Wagnalls.

[8] ttp://www.juedische-allgemeine.de/article/view/id/20929

[9] Hubarah, Yosef. "Sefer Ha-Tiklāl (Tiklal Qadmonim)". Jerusalem 1964, pp. 75b–79b, s.v. מגלת בני חשמונאי (Hebrew). {{cite web}}: Missing or empty |url= (help)

[10] Richard A. Parker & Waldo H. Dubberstein, Babylonian Chronology 626 BC - AD 75, Providence 1956

[11] The Ancient Fragments, ed. I. P. Cory, Esq., p. 65, London 1828. Manetho was the high priest and scribe of Egypt who wrote down his history for Ptolemy Philadelphus.

[12] Tosefta (Zevahim 13:6); Palestinian Talmud (Megillah 18a), et al.

[13] Maimonides, Questions & Responsa, responsum # 389; in other editions, responsum # 234 (Hebrew). Maimonides states explicitly this tradition, putting the destruction of the Second Temple in the lunar month Av, in the year which preceded anno 380 of the Seleucid era (i.e. 68 CE). See also She'harim la'luah ha'ivry (Gates to the Hebrew Calendar) by Rahamim Sar-Shalom, 1984 (Hebrew)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]